שיקום דירוג האשראי אחרי הפטר – מה נשאר רשום ולכמה זמן

מי שקיבל צו הפטר משוחרר מהחובות שנכללו בו, אך הרישום על ההליך אינו נעלם באותו רגע. מאגר נתוני אשראי בבנק ישראל שומר נתונים עשר שנים ממועד העברתם, ותקופת ההגבלה שבה לא ניתן לבקש להוציא נתוני אי-פירעון עומדת על שלוש שנים – אך היא בתהליך קיצור לשנה אחת בעקבות תיקון מס' 6 לחוק. זה לוח הזמנים האמיתי, ולהלן גם מה שמשתנה.

בעשור האחרון ליוויתי אלפי אנשים בדרכם החוצה מהחובות, ואחת השאלות שחוזרת הכי הרבה אחרי שהצו כבר ניתן היא בדיוק זו: "קיבלתי הפטר, אז למה עדיין מסרבים לי?" התשובה כמעט תמיד קשורה לפער בין מחיקת החוב לבין הרישום עליו. אלה שני דברים נפרדים, והבנה של ההבדל חוסכת הרבה תסכול.

שני מאגרים שונים שמתבלבלים ביניהם

כשאנשים אומרים "אני ב-BDI" הם בדרך כלל מתכוונים לשני דברים שונים לגמרי:

• מאגר נתוני אשראי – מאגר ממשלתי שמנוהל בבנק ישראל מכוח חוק נתוני אשראי, תשע"ו-2016. לשם מגיעים הנתונים מהמקורות עצמם, כולל גורמי חדלות הפירעון.
• לשכות אשראי – גופים פרטיים שמפיקים דירוג ומידע עסקי. הם צרכנים של המאגר, לא הבעלים שלו.

ההבחנה חשובה, כי הכללים שחלים על כל אחד מהם שונים לחלוטין, וגם התשובה לשאלה "כמה זמן זה נשאר" שונה בהתאם.

כמה זמן המידע נשמר במאגר

סעיף 23(א) לחוק נתוני אשראי קובע שבנק ישראל שומר את המידע במאגר לתקופה של עשר שנים ממועד העברתו. אבל עשר השנים האלה אינן אחידות: אחרי שלוש שנים המידע עובר למעמד של תיעוד בלבד, ולא משמש עוד באותו אופן לצורך דירוג שוטף.

במילים אחרות, שלוש השנים הראשונות הן המשמעותיות בפועל, והשנים שאחריהן הן בעיקר שמירה לצורכי תיעוד.

שלוש השנים שבהן אי אפשר לבקש הוצאה מהמאגר

לחוק יש מנגנון שנקרא בקשה לאי-הכללת נתונים, שמאפשר ללקוח לבקש שנתונים לא ייכללו בדוחות עליו. אלא שסעיף 22(ה) קובע תקופת הגבלה: כשמדובר בנתונים שמעידים באופן מובהק על אי-פירעון תשלומים, לא ניתן להגיש בקשה כזו עד תום שלוש שנים ממועד העברת הנתונים.

זו הנקודה שחשוב להיות בה ישרים: בשלוש השנים האלה אין קיצור דרך חוקי. מי שמבטיח למחוק רישום אי-פירעון בתוך התקופה הזו מבטיח משהו שהחוק לא מאפשר. מה שכן אפשר, ותכף נגיע לזה, הוא לתקן מידע שגוי.

עדכון חקיקה: תקופת ההגבלה מתקצרת משלוש שנים לשנה

ב-16 ביולי 2026 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק נתוני אשראי (תיקון מס' 6), התשפ"ו-2026. במסגרת התיקון מתקצרת תקופת הרישום של נתונים שליליים משלוש שנים לשנה אחת, וזאת לכלל הציבור ולא רק למי שסיים הליך חדלות פירעון.

חשוב לומר את זה בזהירות: תיקון שאושר בכנסת אינו בהכרח תיקון שכבר חל היום. לחוקים מסוג זה נקבע לעיתים מועד תחילה דחוי, במיוחד כשנדרשת היערכות טכנית במאגר. לכן אם התאריכים קריטיים למקרה שלכם, יש לבדוק את מועד התחילה המדויק לפני שמסתמכים על התקופה הקצרה. אנחנו עוקבים אחרי זה ונעדכן את המדריך.

מה בכלל מגיע למאגר מהליך חדלות הפירעון

תקנות נתוני אשראי, תשע"ח-2017 מגדירות בתוספת הראשונה אילו גורמים מדווחים ומה הם מדווחים. בין הנתונים מהליכי חדלות פירעון מופיעים גם מתן הפטר לפי סעיף 174 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, וגם ביטול צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 167 לאותו חוק.

כלומר ההפטר עצמו הוא נתון מדווח. זה עובד לטובתך: העובדה שההליך הסתיים בהפטר היא חלק מהתמונה שהמאגר מחזיק, ולא רק החובות שקדמו לו.

הכלל שכמעט אף אחד לא מכיר: 30 יום אצל לשכות האשראי

כאן נמצאת ההפתעה הגדולה. תקנה 17 לתקנות נתוני אשראי קובעת שלשכת אשראי לא תחזיק נתוני אשראי מהמאגר יותר מ-30 ימים. יש חריג שמאפשר החזקה ארוכה יותר, עד שבע שנים, אך רק לצורך מתן שירות ייעוץ ובהסכמה מפורשת של הלקוח.

המשמעות המעשית: התפיסה הרווחת ש"לשכת אשראי מחזיקה עליי מידע שבע שנים" אינה מדויקת כברירת מחדל. הלשכה שולפת מהמאגר מחדש, והיא מוגבלת בזמן שבו היא רשאית להחזיק את מה ששלפה.

איך רואים מה בדיוק רשום עליך

סעיף 38 לחוק מקנה זכות לקבל דוח ריכוז נתונים פעם בשנה ללא תשלום. דוחות נוספים באותה שנה כרוכים בתשלום בהתאם למה שקבע נגיד בנק ישראל.

זו הפעולה הראשונה שאני ממליץ עליה לכל אחד שסיים הליך. לפני שמנחשים למה סירבו לבקשה, כדאי פשוט לראות מה כתוב. במקרים לא מעטים מתברר שהבעיה היא רישום ישן שכבר לא היה אמור להופיע, או פרט שגוי.

מה עושים כשיש טעות

סעיף 56 לחוק מאפשר ללקוח לפנות ולבקש למחוק, להשלים או לתקן מידע שאינו נכון. לפי סעיף 56(ג), הפנייה מועברת למקור המידע לבדיקה בתוך שבעה ימים.

שימו לב להבחנה: תיקון מידע שגוי הוא זכות מוכרת בחוק. הוצאת מידע נכון מהמאגר היא דבר אחר לגמרי, וכפופה לתקופת ההגבלה של שלוש השנים שדיברנו עליה.

הגבלות בנקאיות הן מסלול נפרד

הגבלת חשבון בשל שיקים ללא כיסוי אינה חלק ממאגר נתוני אשראי. זהו מנגנון נפרד עם כללים ולוחות זמנים משלו, והוא לא מתנהל מול אותה כתובת. אם ההגבלה היא מה שמעכב אתכם בפועל, זה נושא שצריך לבדוק בנפרד ולגופו.

מה זה אומר בפועל

ההפטר הוא נקודת מפנה אמיתית, אבל הוא לא מכבה מתג. התמונה הריאלית נראית כך:

• תקופת ההגבלה – הנתונים פעילים ולא ניתן לבקש להוציאם. שלוש שנים לפי הנוסח הקיים, ובתהליך קיצור לשנה לפי תיקון מס' 6.
• עד עשר שנים – שמירה במאגר, כאשר אחרי שלוש השנים המידע עובר למעמד תיעודי.
• בכל שלב – זכות לראות את הדוח פעם בשנה בחינם, וזכות לתקן מידע שגוי.
• ההפטר עצמו מדווח כנתון, ולא רק החוב שקדם לו.

מי שיודע את לוח הזמנים הזה מראש מתכנן נכון יותר: מתי להגיש בקשה למשכנתא, מתי לנסות לפתוח חשבון, ומתי פשוט להמתין כי הזמן עובד לטובתו.

על הזכויות הרחבות יותר שמתלוות לסיום ההליך כתבתי בהרחבה במאמר על מה קורה אחרי הפטר חלוט.

עוד לא בתחילת הדרך?

אם אתם עדיין לפני ההליך ולא בטוחים אם הוא מתאים למצב שלכם, אפשר להתחיל מבדיקה קצרה ובלי התחייבות במחשבון הזכאות. הזכאות נבחנת לפי ההכנסות, הנכסים והנסיבות האישיות, ולכל מצב מתאים מסלול אחר.

ואם כבר קיבלתם הפטר ואתם נתקלים בקיר שאתם לא מצליחים להסביר, שווה לשבת על הדוח ולראות מה באמת רשום. אני כאן כדי לעבור על זה יחד אתכם.