בקשה לחדלות פירעון היא בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. יחיד מגיש אותה לממונה כשחובותיו עולים על כ-177 אלף ש"ח (2026), ולרשם ההוצאה לפועל כשהם נמוכים מזה. הצו מקפיא את הליכי הגבייה, וההליך יכול להסתיים בהפטר, בהתאם לצו לשיקום כלכלי ולנסיבות.
אני פוגש לא מעט אנשים שחיים בתחושת מחנק, כשהחובות נערמים מעבר ליכולת ההחזר. במדריך הזה אסביר מי רשאי להגיש בקשה לחדלות פירעון, לאן מגישים אותה לפי גובה החוב, מה היא חייבת לכלול, איך ההגשה עצמה מתבצעת שלב אחר שלב, ומה קורה בשבועות שאחריה. כל סעיף שאני מצטט נקרא מנוסח חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, עצמו, כדי שתדעו על מה אתם מסתמכים.
מה זה בקשה לחדלות פירעון?
בקשה לחדלות פירעון היא הפנייה הרשמית שפותחת את ההליך. החייב מצהיר בה שאין ביכולתו לפרוע את חובותיו, או שהצו יסייע למנוע את חדלות פירעונו, ומבקש צו לפתיחת הליכים. לפי סעיף 102 לחוק, את הבקשה לגבי יחיד רשאים להגיש שלושה גורמים: היחיד עצמו, נושה שלו, או היועץ המשפטי לממשלה. רוב הבקשות שאני מלווה הן בקשות של החייב עצמו, וזה גם המסלול שבו נעסוק כאן.
חשוב להבין את הרוח של החוק לפני שממלאים טפסים. סעיף 1 לחוק מגדיר את מטרותיו: להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב, להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים, ולקדם את שילובו מחדש של חייב יחיד במרקם החיים הכלכליים. כלומר, ההליך נבנה כמסלול שיקום, עם חובות ומגבלות לצד ההגנה שהוא נותן, ולא כעונש. זו הסיבה שהבקשה, כשהיא ערוכה כראוי, פותחת דלת.
מי רשאי להגיש בקשה לחדלות פירעון
ההליך פתוח לכל חייב יחיד, שכיר או עצמאי, וגם למי שעסקו נסגר או לערב שנקלע לחובות בגלל ערבותו. החוק קובע כמה תנאי סף, וכולם נבדקים כבר בשלב הבקשה:
- זיקה לישראל – לפי סעיף 101(ב) לחוק, מרכז חייו של היחיד בישראל במועד ההגשה או בששת החודשים שקדמו לה, או שיש לו נכסים בישראל או שהוא מנהל כאן עסקים.
- מצב של חדלות פירעון – לפי סעיף 104(א)(1), היחיד נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע למנוע אותה. אין צורך להמתין עד שהמצב קורס לגמרי.
- גובה החוב – הוא אינו חוסם את ההליך, אבל הוא קובע לאן מגישים ובאיזה מסלול. על כך בפרק הבא.
- תום לב – לא תנאי סף כתוב, אבל הוא מלווה את ההליך מתחילתו ועד סופו: סעיף 163(ג)(1) מאפשר לבית המשפט להאריך את תקופת התשלומים למי שנהג בחוסר תום לב, לא שיתף פעולה עם הנאמן או הפר הגבלות, וסעיף 183 מאפשר במקרים חמורים לבטל את הצו עצמו.
אם אתם לא בטוחים איפה אתם עומדים מול התנאים האלה, מחשבון הזכאות באתר נותן תשובה ראשונית בשתי דקות, לפני שמתחילים לאסוף מסמכים.
שני מסלולי הגשה – לפי גובה החוב
כתובת ההגשה נקבעת בסעיף 103 לחוק לפי סך החובות, והסכומים מתעדכנים ב-1 בינואר בכל שנה לפי המדד (סעיף 352). הסכום הקובע בחוק הוא 150 אלף ש"ח במונחי 2019, ובשנת 2026 הוא עומד על כ-177 אלף ש"ח. מכאן שני המסלולים:
מסלול הממונה – חובות מעל כ-177 אלף ש"ח
לפי סעיף 103(א) וסעיף 104(א)(2), יחיד שסך חובותיו עולה על הסכום הקובע מגיש את הבקשה לממונה על חדלות פירעון. לפי סעיף 104(ד) מגישים במחוז שבו החייב מתגורר, שבו נמצא מקום עסקו העיקרי או שבו נמצאים נכסיו, וניתן להגיש גם באופן מקוון. זה המסלול המוכר יותר, וברוב המקרים גם המהיר יותר להחלטה: סעיף 105(א) מחייב את הממונה לתת צו לפתיחת הליכים בתוך 30 ימים ממועד ההגשה אם התנאים מתקיימים.
מסלול ההוצאה לפועל – חובות עד כ-177 אלף ש"ח
לפי סעיף 103(ב) וסעיף 186, יחיד שסך חובותיו אינו עולה על הסכום הקובע פותח את ההליך אצל רשם ההוצאה לפועל, במסלול ייעודי לחייבים בסכום נמוך. לפי סעיף 187(א)(2) הבקשה מוגשת כשסך החובות עולה על 50 אלף ש"ח במונחי 2019 (כ-59 אלף ש"ח ב-2026), ולפי סעיף 187(ב) הרשם רשאי לפתוח הליך גם מתחת לסכום הזה מטעמים מיוחדים, למשל כשמתנהלים נגד החייב הליכים לפי פקודת המסים (גבייה). יש גם דרך שנייה למסלול הזה: לפי סעיף 187(א)(1), הודעה של החייב לרשם שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק נחשבת בעצמה לבקשה לצו לפתיחת הליכים.
הבדל מהותי במסלול הזה: לפי סעיף 190(א) הרשם מזמן קודם ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים עם הנושים, בתוך 30 ימים מההגשה, ולפי סעיף 192 הסדר מוסכם מחייב את הצדדים ומביא להשהיה או לסגירה של תיקי ההוצאה לפועל שנכללו בו. רק אם לא גובש הסדר, הרשם נותן צו לפתיחת הליכים (סעיף 199). כלומר, במסלול ההוצאה לפועל יש תחנת ביניים של ניסיון להסדר לפני שההליך המלא נפתח.
ומה עם נושה שרוצה לפתוח הליך נגד חייב? לפי סעיף 103(ג) וסעיף 109, בקשת נושה מוגשת לבית המשפט, ורק אם היחיד נמצא בחדלות פירעון. זה מסלול נפרד, עם כללים משלו, ולא נעסוק בו כאן מעבר לכך.
מה הבקשה חייבת לכלול – המסמכים
סעיף 104(ב) לחוק קובע במדויק מה מצרפים לבקשת יחיד, ואותם מסמכים נדרשים גם במסלול ההוצאה לפועל לפי סעיף 187(ג). שלושה רכיבים:
- תצהיר, בטופס שקבע השר, שמתקיימים בחייב התנאים להגשת הבקשה (סעיף 104(ב)(1)).
- דוח על השנתיים שקדמו להגשה, ערוך לפי טופס שקבע השר ומאומת בתצהיר הנתמך במסמכים (סעיף 104(ב)(2)). הדוח מפרט את הנכסים, ההכנסות, ההוצאות, החובות וההתחייבויות, כולל פרטי חשבונות הבנק, ערבויות שניתנו וזהות הנושים; תביעות והליכי גבייה שהחייב מנהל או שמתנהלים נגדו; המקצוע וההשכלה; ופרטים הידועים לחייב על נכסיהם, הכנסותיהם וחובותיהם של בן או בת הזוג והילדים שפרנסתם עליו, כולל חשבונות הבנק של בן הזוג.
- כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע על כתובת, נכסים, חובות, הכנסות ויציאות וכניסות מהארץ, מהגורמים שהחוק מונה (סעיף 104(ב)(3)).
בפועל, כדי למלא את הדוח נכון, אלה המסמכים שאני מבקש לאסוף מראש:
- רשימת נושים וחובות – כל הגורמים והסכומים, כולל חובות לבנקים, לחברות אשראי, לרשויות ולאנשים פרטיים.
- אישורי הכנסה לשנתיים האחרונות – תלושי שכר, קצבאות, דוחות שומה או דוחות רווח והפסד לעצמאים.
- דפי חשבון בנק של החייב, וכן של בן או בת הזוג ככל שהמידע ידוע לו.
- פירוט נכסים – רכב, נדל"ן, חסכונות, קופות גמל וזכויות, כולל נכסים שהיו ברשותו ונמכרו או הועברו.
- הליכים קיימים – תיקי הוצאה לפועל, תביעות פתוחות, עיקולים והגבלות.
- מסמכי רקע – חוזי הלוואה, ערבויות, חוזי שכירות והסכמים עסקיים.
דוח חסר או לא מדויק מעכב את ההחלטה, כי לפי סעיף 105(ג) הממונה רשאי לדרוש מידע נוסף או לזמן את החייב לדיון, ורק אז מתחיל מניין 30 הימים מחדש. חמור מזה, הצהרה לא נכונה נזקפת לחובת תום הלב לאורך כל ההליך. את הטפסים עצמם, טופס אחר טופס, פירטתי במדריך הטפסים בהליך חדלות פירעון.
הגשת בקשה לחדלות פירעון שלב אחר שלב
שלב 1: מיפוי המצב הכלכלי
ראשית מרכזים את כל המסמכים ובונים תמונה כלכלית ברורה: סך החובות, מי הנושים, מה ההכנסה הפנויה, אילו נכסים קיימים ואילו הליכים כבר מתנהלים. בשלב הזה גם מתברר סופית לאיזה מסלול הבקשה שייכת, וכדאי לבדוק כאן גם את הסיבות שהובילו לחובות, כי הנאמן יבדוק אותן בהמשך (סעיף 144).
שלב 2: מילוי הדוח והתצהיר
ממלאים את הדוח לפי הטופס שקבע השר ומאמתים אותו בתצהיר, כנדרש בסעיף 104(ב). כל פרט חייב להיות מדויק ומגובה במסמך, שכן מדובר במסמך משפטי שהממונה, הנאמן והנושים יקראו וישוו למידע שיקבלו ישירות מהבנקים ומהרשויות מכוח כתב הוויתור על הסודיות.
שלב 3: הגשה ותשלום האגרה
מגישים את הבקשה לגורם המתאים, לממונה במחוז הרלוונטי או לרשם ההוצאה לפועל, לפי המסלול, ומשלמים את האגרה. במסלול הממונה ניתן להגיש גם באופן מקוון (סעיף 104(ד)). גובה האגרה נקבע בתקנות ומתעדכן, ולכן כדאי לבדוק אותו מול הגורם המטפל סמוך להגשה.
שלב 4: בחינת הבקשה והחלטה
הממונה רשאי לעיין בדוח ולקבל מידע ישירות מהגורמים שהחייב ויתר כלפיהם על הסודיות (סעיף 105(ב)). אם המידע מספיק, הצו ניתן בתוך 30 ימים מההגשה (סעיף 105(א)); אם לא, הממונה דורש השלמות או מזמן לדיון, ומחליט בתוך 30 ימים מקבלת המידע או מתום הדיון (סעיף 105(ג)). במסלול ההוצאה לפועל, כזכור, ההחלטה הראשונה היא על זימון ישיבה להסדר תשלומים (סעיף 190).
מה קורה אחרי הגשת בקשה לחדלות פירעון
ההגשה היא לא הסוף, אלא תחילת ההגנה. עם מתן צו לפתיחת הליכים, סעיף 121(א) לחוק קובע כמה תוצאות בבת אחת:
- הקפאת הליכים – ההליכים נגד החייב מוקפאים, ואם הוטלו עליו הגבלות במסגרת הליכי גבייה, הן בטלות (סעיף 121(א)(3)). זה הרגע שבו הלחץ היומיומי של הנושים נפסק.
- נכסי קופת הנשייה עומדים לפירעון חובות העבר והוצאות ההליך בלבד, ורק לפי הוראות החוק (סעיף 121(א)(1)-(2)).
- מינוי נאמן – הממונה ממנה נאמן מתוך רשימת הנאמנים (סעיפים 121(א)(5) ו-125), והוא זה שילווה את התיק ויבדוק את מצבו הכלכלי של החייב ואת הנסיבות שהובילו אליו (סעיף 144).
- תחילת תקופת הביניים – עד למתן צו לשיקום כלכלי, ובמהלכה חלות על החייב הגבלות (סעיף 121(א)(6)).
עוד באותו מועד: הממונה קובע לחייב דמי מחיה שיוקצו לו מהכנסתו (סעיף 156(א)), הודעה על הצו מתפרסמת והעתק נשלח לחייב ולנושים הידועים (סעיף 106), והממונה הוא שמנהל את ההליך מכאן ואילך (סעיף 122). מי שרואה את עצמו נפגע מהצו רשאי לבקש מבית המשפט לבטלו בתוך 45 ימים מפרסום ההודעה (סעיף 108(א)), ולכן בשבועות הראשונים כדאי להיות זמינים לנאמן ולהשיב במהירות לכל דרישה.
אם אתם זקוקים להגנה מעיקולים עוד לפני מתן הצו, קראו על עיכוב הליכים בשלב שלפני הצו.
תקופת הביניים – ההגבלות והבדיקה
ההגנה מגיעה יחד עם מגבלות, וחשוב לדעת אותן מראש. לפי סעיף 142 לחוק, בתקופה שממתן הצו ועד הצו לשיקום כלכלי חלות על החייב הגבלות אלה: הגבלה על קבלה או החזקה של דרכון, עיכוב יציאה מהארץ, מעמד של לקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי, הגבלה על שימוש בכרטיסי חיוב למעט כרטיס בנק או כרטיס חיוב מיידי, ובמקרים מסוימים, לפי החלטת הנאמן, הגבלה על הקמת תאגיד חדש. בנוסף, לפי סעיף 123 החייב אינו רשאי ליטול אשראי ללא אישור הממונה, למעט הוצאות מחיה בסכומים שהממונה קובע.
במקביל, לפי סעיף 138 החייב חייב לסייע לנאמן ולשתף איתו פעולה, לחתום על מסמכים, למסור כל מסמך רלוונטי, ולהודיע בהקדם על כל שינוי במצבו הכלכלי. הנאמן עורך את בדיקת המצב הכלכלי ומגיש את ממצאיו, ועל בסיסם הממונה מגבש הצעה לצו לשיקום כלכלי.
מהצו לפתיחת הליכים ועד ההפטר
הצו לשיקום כלכלי
אחרי הבדיקה, בית המשפט קובע בצו לשיקום כלכלי תכנית לפירעון החובות ולשיקום (סעיף 161). גובה התשלומים נקבע לפי כושר ההשתכרות של החייב לאחר הפחתת דמי המחיה (סעיף 162(א)(1)). תקופת התשלומים היא שלוש שנים ממועד הצו (סעיף 163(א)), ובית המשפט רשאי לקצר אותה בנסיבות אישיות מיוחדות (סעיף 163(ב)) או להאריך אותה, למשל בשל חוסר תום לב, אי שיתוף פעולה או חובות שנוצרו ברשלנות חמורה (סעיף 163(ג)).
הפטר לאלתר
לפי סעיף 167(א), על יחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה לא מוטלת חובת תשלומים, והוא מקבל הפטר לאלתר כבר עם הצו לשיקום כלכלי, בכפוף לסייגים שבסעיף 167(ב). בפסיקות באתר תמצאו דוגמאות לתנאים שבהם בתי המשפט נתנו הפטר כזה, למשל הפטר לאלתר בהיעדר כושר השתכרות ובהתנהלות בתום לב.
ההפטר
בתום תקופת התשלומים, החייב, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה (סעיף 174(א)). ההפטר אינו חל על חובות שאינם בני הפטר לפי סעיף 175, ובהם חוב מזונות שנפסק בפסק דין, וגם אחרי ההפטר נמשכת חובת שיתוף הפעולה עם הנאמן (סעיף 174(ב)). את משך ההליך כולו, שלב אחר שלב, פירטתי במאמר כמה זמן נמשך הליך חדלות פירעון, ועל המשמעות של הפטר חלוט כתבתי בנפרד.
טעויות שמעכבות בקשה לחדלות פירעון
- דוח חלקי – חוב שנשכח, חשבון בנק שלא דווח או נכס שהועבר לקרוב לפני ההגשה. הנאמן בודק גם נכסים שהיו ברשות החייב בעבר (סעיף 144), והפער יתגלה.
- המשך נטילת אשראי אחרי הצו ללא אישור הממונה, בניגוד לסעיף 123.
- אי מענה לנאמן – הפרה של חובת שיתוף הפעולה לפי סעיף 138 היא אחת העילות להארכת תקופת התשלומים (סעיף 163(ג)(1)).
- הגשה למסלול הלא נכון – חישוב שגוי של סך החובות מול הסכום הקובע בסעיף 103 מחזיר את הבקשה לנקודת ההתחלה.
עוד על טעויות שאני רואה חוזרות על עצמן, במאמר טעויות נפוצות בהליכי חדלות פירעון.
שאלות נפוצות
כמה זמן לוקח עד צו לפתיחת הליכים?
במסלול הממונה, אם המידע בבקשה מספיק, הצו ניתן בתוך 30 ימים מההגשה (סעיף 105(א)). אם הממונה דורש השלמות או מזמן לדיון, מניין 30 הימים מתחיל מקבלת המידע או מתום הדיון (סעיף 105(ג)). לכן תיק מסודר מקצר את ההמתנה בפועל. במסלול ההוצאה לפועל ההחלטה הראשונה, בתוך 30 ימים, היא על זימון ישיבה להסדר תשלומים (סעיף 190(א)), והצו ניתן רק אם לא גובש הסדר (סעיף 199).
כמה עולה להגיש בקשה לחדלות פירעון?
עלות ההגשה מורכבת מאגרה, ובמקרה של ייצוג גם משכר טרחת עורך דין. גובה האגרה נקבע בתקנות ומתעדכן מעת לעת, ולכן כדאי לבדוק אותו מול הממונה או לשכת ההוצאה לפועל סמוך להגשה. שכר הטרחה משתנה לפי מורכבות התיק, ואצלי הפגישה הראשונה לבדיקת המצב היא ללא עלות.
האם צריך עורך דין כדי להגיש?
החוק אינו מחייב ייצוג, ואפשר להגיש לבד. עם זאת, הבקשה נשענת על תצהיר ועל דוח מאומת בתצהיר (סעיף 104(ב)), והדוח הזה הוא מה שהנאמן יבדוק לעומק בתקופת הביניים. ליווי מקצועי מקטין את הסיכון לפערים בדוח, לבחירת מסלול שגוי ולעיכובים בהחלטה, ובמסלול ההוצאה לפועל הוא רלוונטי במיוחד לישיבת ההסדר מול הנושים.
מה קורה לעיקולים אחרי ההגשה?
ההגשה עצמה אינה מקפיאה דבר. ההקפאה מגיעה עם הצו לפתיחת הליכים: לפי סעיף 121(א)(3) ההליכים נגד החייב מוקפאים והגבלות שהוטלו במסגרת הליכי גבייה בטלות. חובות שאינם בני הפטר, ובראשם מזונות שנפסקו בפסק דין (סעיף 175), מטופלים בנפרד, ולזכאי המזונות נקבעת הקצבה מתוך ההליך (סעיף 179).
האם נושה יכול להגיש בקשה נגדי?
כן. לפי סעיף 109(א) נושה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים אם היחיד נמצא בחדלות פירעון, ולפי סעיף 109(ב) נושה שחובו טרם הגיע למועד פירעונו רשאי לעשות זאת רק במקרים מסוימים, למשל כשהחייב פועל להברחת נכסים. גם במקרה כזה לחייב יש זכות להגיב ולהשמיע את עמדתו, וכדאי לפנות לייעוץ מיד עם קבלת הבקשה.
מי יכול לבקש לבטל את הצו אחרי שניתן?
כל מי שרואה את עצמו נפגע מהצו רשאי לבקש מבית המשפט לבטלו בתוך 45 ימים מפרסום ההודעה על מתן הצו (סעיף 108(א)), ובית המשפט מחליט אם להתלות את הצו עד ההכרעה (סעיף 108(ב)). בנוסף, בית המשפט רשאי לבטל את הצו בשל התנהלות החייב, למשל חוסר תום לב או הפרת הגבלות שפגעה מהותית בניהול ההליך, לאחר שנתן לחייב ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם (סעיף 183(א)).
הצעד הבא – הגשה בליווי מקצועי
הגשת בקשה לחדלות פירעון היא צעד משמעותי, ולא חייבים לעשות אותו לבד. אני כאן כדי לעבור איתכם על המצב, לבדוק לאיזה מסלול הבקשה שייכת, ולבנות דוח מדויק שיעמוד בבדיקת הנאמן. בעשור האחרון ליוויתי חייבים רבים מהבקשה הראשונה ועד סוף ההליך, ובפסיקות באתר תוכלו לראות דוגמאות, כמו הפטר לחייב בן 63 לאחר מיצוי חלופות. הייעוץ הראשוני ללא עלות ואינו מחייב המשך.
המידע במאמר זה נועד להסברה כללית ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הסכומים המצוינים נכונים לשנת 2026 ומתעדכנים מדי שנה. לכל מקרה ספציפי יש לפנות לעורך דין.
