כרטיס אשראי לאחר הפטר – מה הבנק חייב לתת, ומה תלוי בשיקול דעתו
ההפטר מסיים את חובות העבר לפי סעיף 174(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אבל אינו מחייב בנק להנפיק כרטיס אשראי. סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, אוסר סירוב בלתי סביר לפתיחת חשבון, ומוסיף שאין חובה לתת שירות שיש בו מתן אשראי. בעשור האחרון ליוויתי הרבה אנשים אל ההפטר ואחריו, והשיחה הכי מתסכלת חוזרת […]
הדוחות התקופתיים בהליך חדלות פירעון – דו חודשי, הכנסות והוצאות וחצי שנתי
הדוח התקופתי בהליך חדלות פירעון הוא דוח על הכנסות והוצאות, שהיחיד מגיש לממונה בעצמו. לפי תקנה 109 לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019, הוא מוגש אחת לחודשיים מהצו לפתיחת הליכים ועד הצו לשיקום כלכלי, ואחת לשישה חודשים אחריו. בעשור האחרון ליוויתי הרבה אנשים בהליך חדלות פירעון, והדוחות התקופתיים הם המקום שבו אני רואה את הכי […]
כמה משלמים בחודש בהליך חדלות פירעון – איך נקבע צו התשלומים
אין בחוק סכום חודשי קבוע. בתקופת הביניים הממונה קובע דמי מחיה שנשארים אצלכם, והיתרה עוברת לנאמן. מהצו לשיקום כלכלי גובה התשלומים נקבע לפי כושר ההשתכרות בניכוי דמי המחיה, ככלל לשלוש שנים. בעשור האחרון ליוויתי הרבה אנשים בהליך חדלות פירעון, והשאלה הראשונה כמעט תמיד זהה: "כמה אני אשלם בחודש?". התשובה ההוגנת היא שאף אחד לא יכול […]
הגבלות בהליך חדלות פירעון: מה מותר ומה אסור לחייב בתקופת ההליך
מרגע מתן צו לפתיחת הליכים חלות על החייב הגבלות הקבועות בחוק: עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת דרכון, מעמד לקוח מוגבל מיוחד, איסור שימוש בכרטיסי אשראי ואיסור נטילת אשראי בלי אישור הממונה. במקביל מוקפאים הליכי הגבייה נגדו, והוא חייב לשתף פעולה ולדווח. הגבלה ניתן להסיר בבקשה מנומקת. בעשור האחרון ליוויתי הרבה אנשים ברגע שאחרי הצו, ואת השאלה […]
ירושה לאחר הפטר חלוט: למי שייכים הכספים והנכסים?
ירושה שהגיעה אחרי שצו ההפטר הפך חלוט שייכת, ככלל, לכם – החובות שנכללו בהליך אינם חוזרים אליה. ירושה שנפתחה לפני סיום ההליך נכנסת, ברוב המקרים, לקופת הנשייה. הרגע הקובע הוא מות המוריש, לא היום שבו הכסף מגיע לחשבון. בעשור האחרון ליוויתי לא מעט אנשים שקיבלו טלפון על ירושה באמצע ההליך או זמן קצר אחרי סיומו, […]
כמה זמן נמשך הליך חדלות פירעון – ציר זמן מלא
לשאלה "כמה זמן נמשך הליך חדלות פירעון" אין תשובה במספר אחד. משך ההליך נקבע לפי הנסיבות ולפי החלטת בית המשפט והממונה, ומשתנה מתיק לתיק. בפועל, אצל יחיד ההליך נמשך לרוב סביב שלוש עד ארבע שנים, והוא בנוי משלבים: צו לפתיחת הליכים, תקופת ביניים, תקופת תשלומים לפי צו שיקום כלכלי, ולבסוף הפטר. במדריך הזה אפרוש את […]
ביטול הפטר חלוט – מתי בית המשפט מבטל הפטר ואיך שומרים עליו
הפטר חלוט הוא צו סופי, ורוב מי שמקבל אותו לא צריך לחשוש שיבטלו לו אותו. יחד עם זאת, החוק מאפשר לבית המשפט לבטל הפטר במקרים חריגים – בעיקר כשמתברר שההליך התנהל בחוסר תום לב או שהוסתר מידע מהותי. במדריך הזה אסביר מתי בית המשפט מוסמך לבטל הפטר, מה ההבדל בין ביטול הפטר לבין עצירת ההליך […]
טפסים בהליך חדלות פירעון: מה ממלאים ומתי
בהליך חדלות פירעון של יחיד ממלאים טופס מרכזי אחד – בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים, ובתוכה דוח על המצב הכלכלי – ומצרפים אליו מסמכים תומכים. חלק מהטפסים שמחפשים ברשת, כמו טופס 703, שייכים בכלל לנושים ולא לחייב. כאן מפורט מה ממלאים, מי ממלא ומתי. שני מסלולים – איפה מגישים את הבקשה לפני שממלאים טופס כלשהו […]
שיקום דירוג האשראי אחרי הפטר – מה נשאר רשום ולכמה זמן
מי שקיבל צו הפטר משוחרר מהחובות שנכללו בו, אך הרישום על ההליך אינו נעלם באותו רגע. מאגר נתוני אשראי בבנק ישראל שומר נתונים עשר שנים ממועד העברתם, ותקופת ההגבלה שבה לא ניתן לבקש להוציא נתוני אי-פירעון עומדת על שלוש שנים – אך היא בתהליך קיצור לשנה אחת בעקבות תיקון מס' 6 לחוק. זה לוח הזמנים […]
בקשה לחדלות פירעון – איך מגישים, שלב אחר שלב
בקשה לחדלות פירעון היא בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. יחיד מגיש אותה לממונה כשחובותיו עולים על כ-177 אלף ש"ח (2026), ולרשם ההוצאה לפועל כשהם נמוכים מזה. הצו מקפיא את הליכי הגבייה, וההליך יכול להסתיים בהפטר, בהתאם לצו לשיקום כלכלי ולנסיבות. אני פוגש לא מעט אנשים שחיים בתחושת מחנק, כשהחובות נערמים […]