מרגע מתן צו לפתיחת הליכים חלות על החייב הגבלות הקבועות בחוק: עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת דרכון, מעמד לקוח מוגבל מיוחד, איסור שימוש בכרטיסי אשראי ואיסור נטילת אשראי בלי אישור הממונה. במקביל מוקפאים הליכי הגבייה נגדו, והוא חייב לשתף פעולה ולדווח. הגבלה ניתן להסיר בבקשה מנומקת.
בעשור האחרון ליוויתי הרבה אנשים ברגע שאחרי הצו, ואת השאלה הראשונה כמעט כולם שואלים באותה נשימה: "אז מה אסור לי עכשיו?". התשובה ההוגנת היא שההליך נותן הרבה, אבל גם דורש. במדריך הזה נעבור על ההגבלות של תקופת ההליך אחת אחת, עם הסעיפים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 – מה נעצר לטובתכם, מה נאסר עליכם, מה עדיין מותר, ואיך מסירים הגבלה כשיש סיבה טובה.
קודם מה ההליך עוצר – ומה הוא לא עוצר
לפני ההגבלות, כדאי להבין מה מקבלים. סעיף 121(א)(3) לחוק קובע שעם מתן צו לפתיחת הליכים מוקפאים ההליכים נגד היחיד לפי הוראות פרק ההקפאה של החוק, בשינויים המחויבים, והגבלות שהוטלו עליו במסגרת הליכי גבייה – בטלות. גם לא יינתן צו מאסר במקום קנס (סעיף 121(א)(4)). על עצירת הגבייה ומשמעותה הרחבתי במדריך על עיכוב הליכים.
ויש גם צד שני, שחשוב לומר בקול: הצו אינו פוטר מקיום כל הוראה אחרת לפי דין, כולל החלטות מינהליות – הפטור הוא מתשלום חוב עבר בלבד (סעיף 121(ב)). הקפאת ההליכים גם אינה חלה על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים שאינם הליכי גבייה (סעיף 31(א)). כלומר: קנס תעבורה חדש, חובת דיווח לרשות, הליך פלילי תלוי ועומד – כל אלה ממשיכים כרגיל.
חמש ההגבלות של תקופת הביניים – סעיף 142
התקופה שממתן צו לפתיחת הליכים ועד מתן הצו לשיקום כלכלי נקראת בחוק "תקופת הביניים". סעיף 142 מונה את ההגבלות שחלות בה על היחיד, מכוח החוק עצמו ובלי שצריך החלטה נפרדת:
- דרכון: הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל (סעיף 142(1)).
- יציאה מהארץ: עיכוב יציאת היחיד מהארץ (סעיף 142(2)). זו ההגבלה שמטרידה הכי הרבה אנשים, ועליה בהמשך גם בפרק ההסרה.
- לקוח מוגבל מיוחד: הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (סעיף 142(3)). בפועל – בלי פנקסי שיקים.
- כרטיסי חיוב: הגבלה משימוש, בעצמו או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב – למעט כרטיס בנק או כרטיס חיוב מיידי שמושכים בהם כסף או משלמים בהם רק כנגד יתרת זכות (סעיף 142(4)(א)). ההגבלה נחשבת כסיום חוזה שירותי התשלום מול המנפיק, בלי חיוב על עצם הקיצור (סעיף 142(4)(ב)).
- הקמת תאגיד: הגבלה מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש – וזו היחידה ברשימה שאינה אוטומטית: היא חלה רק אם הנאמן מצא שיש חשש לפגיעה בנושים או בצד שלישי (סעיף 142(5)).
שימו לב למה שאין ברשימה: אין הגבלה על עבודה, על פתיחת חשבון בנק ביתרת זכות, על שכירות דירה או על נהיגה. רישיון נהיגה שהוגבל בהליכי גבייה קודמים – ההגבלה עליו בטלה עם הצו, כאמור בסעיף 121(א)(3).
אשראי – האיסור שרוב האנשים לא מכירים
ההגבלה שאני רואה שנופלים בה הכי הרבה אינה הדרכון אלא האשראי. סעיף 123(א) קובע שיחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לא יתקשר בעסקה ולא יבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, ממועד הצו ועד תום ההליכים, אלא באישור הממונה. האישור יכול להינתן לעניין מסוים או לעסקה מסוימת. הממונה קובע הוראות לגבי הוצאות מחיה נחוצות שבהן מותר לקבל אשראי בלי אישור, בסכומים שהוא מגדיר (סעיף 123(ב)).
מה נחשב "אשראי" לצורך העניין? לא רק הלוואה מהבנק. גם רכישה בתשלומים, מימון רכב, הסכם ליסינג, הלוואה מקרוב משפחה שמתועדת כהלוואה – כל אלה הם קבלת אשראי. ויש עוד חובה שמצטרפת: מי שבכל זאת מבצע פעולה כזאת באישור, חייב לעשות זאת בשם שלפיו ניתן לו הצו ולציין שהוא חדל פירעון (סעיף 124(ב)). הפרת סעיפים 123 או 124(ב) היא עבירה פלילית שדינה מאסר שנה (סעיף 346(ב)). זו לא הגבלה טכנית, וכדאי להתייחס אליה ברצינות.
הכסף בתקופת ההליך: דמי מחיה, הכנסה ותשלומים
ההליך אינו לוקח את כל ההכנסה. הוא בנוי על עיקרון של "מחיה בכבוד":
- דמי מחיה בתקופת הביניים: עם מתן הצו, הממונה קובע דמי מחיה שיוקצו ליחיד מעת לעת מהכנסתו (סעיף 156(א)). "דמי המחיה" מוגדרים בסעיף 160 כסכום הדרוש ליחיד ולמי שפרנסתם עליו להוצאות מחיה בסיסיות לשם מחיה בכבוד, בהתחשב בהכנסת בן הזוג והילדים. היתרה מעבר לדמי המחיה מועברת לנאמן בתשלומים עתיים, כפי שיורה הממונה (סעיף 156(ב)).
- אפשר לבקש שינוי: הממונה רשאי לשנות את גובה דמי המחיה אם השתנו הנסיבות (סעיף 156(ה)), ובית המשפט רשאי לאשר העברת סכומים נוספים מקופת הנשייה ליחיד או למי שפרנסתם עליו, אחרי שהנושים נשמעו (סעיף 156(ד)).
- בתקופת התשלומים: הצו לשיקום כלכלי מטיל חובת תשלומים שגובהה נקבע על בסיס כושר ההשתכרות אחרי הפחתת דמי המחיה (סעיף 162(א)(1)). תקופת התשלומים היא שלוש שנים ממועד הצו (סעיף 163(א)); בית המשפט רשאי לקצר אותה מטעמים אישיים (סעיף 163(ב)) או להאריך אותה בנסיבות שמפורטות בסעיף 163(ג).
- נכסים חדשים: כל נכס שיוקנה ליחיד בתקופת התשלומים נכלל בקופת הנשייה, למעט נכסים מוגנים (סעיף 164(א)), אבל ההכנסה השוטפת שעל בסיסה נקבעו התשלומים אינה חלק מהקופה (סעיף 164(ב)). על ירושה, פיצויים ומתנות שמגיעים באמצע ההליך כתבתי במדריך על ירושה לאחר הפטר חלוט.
- מה קורה כשלא משלמים בזמן: בית המשפט רשאי, לבקשת הנאמן, להורות למי שמשלם ליחיד את הכנסתו (למשל המעסיק) להעביר אותה ישירות לנאמן, שיעביר לקופה את התשלום ואת היתרה ליחיד (סעיף 166).
את ציר הזמן של כל השלבים – כמה נמשכת תקופת הביניים, מתי ניתן הצו לשיקום כלכלי ומה קורה בסוף – פרשתי במדריך על משך ההליך.
חובות הדיווח ושיתוף הפעולה – החלק שבשליטתכם
ההגבלות של סעיף 142 הן פסיביות: הן חלות עליכם. חובות שיתוף הפעולה הן אקטיביות, ואלה שקובעות איך ההליך ייראה:
- לסייע לנאמן: היחיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש, כולל חתימה על ייפוי כוח ומסמכים, העברת כל מסמך רלוונטי, וכל הנדרש למימוש נכסי הקופה וחלוקתם (סעיף 138(א)).
- לעדכן על כל שינוי: להודיע לנאמן בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרט הנוגע למצב הכלכלי שדווח עליו (סעיף 138(ב)). עלייה בשכר, פיטורים, נכס שהתקבל, שינוי במצב המשפחתי – כולם "שינוי".
- למסור נכסים ומסמכים לפי דרישה: הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם נכס או מסמך הנוגע להליך (סעיף 133(א)), ובמסגרת בדיקת המצב הכלכלי הוא בודק הכנסות, הוצאות, חובות, נכסים – כולל נכסים שהיו ברשותכם בעבר – ואת הנסיבות שהובילו למצב (סעיף 144). מי שנדרש למסור מידע לנאמן או לממונה חייב למסור אותו, על אף האמור בכל דין (סעיף 151). כלומר גם הבנק, המעסיק ורשויות ימסרו את מה שיתבקשו.
בפועל, במסגרת סמכויות הבדיקה האלה, נדרשים מהחייב דוחות תקופתיים על הכנסות והוצאות עם אסמכתאות. על שלב הבדיקה והדוחות כתבתי במדריך על תקופת הביניים, ואת הטפסים עצמם ריכזתי במדריך הטפסים.
הצד הפלילי, כדי שיהיה ברור: הסתרת נכס לפני הצו במטרה שלא ייכלל בקופה, הסתרת נכס אחרי הצו, או אי-מסירת מידע שנדרש, או מסירת מידע חלקי או כוזב במטרה לפגוע בהליך – דינם מאסר שלוש שנים (סעיף 346(א)). ההליך נבנה על שקיפות, והחוק מגן עליה.
עבודה, עסק ותאגיד – מה מותר
כאן החדשות טובות יותר ממה שאנשים מצפים:
- לעבוד ולהרוויח יותר – מותר, ואפילו רצוי. אין בחוק הגבלה על עבודה כשכיר. יתרה מזו, כשאין ליחיד תשלום עונשי שאינו בר הפטר, בית המשפט רשאי לקבוע את התשלומים כשיעור מכושר ההשתכרות, כך שיישאר בידיו יותר מדמי המחיה, אם מצא שהדבר יעודד אותו להגדיל את הכנסתו (סעיף 162(א)(2)). ההליך לא נועד להעניש הצלחה.
- עסק עצמאי בתקופת הביניים – באישור. הממונה יורה על הפעלת עסקו של היחיד, לבקשתו או בהסכמתו, אם שוכנע שההפעלה לא תפגע בשיקומו או בנושיו, ורשאי להתנות אותה בתנאים ובמגבלות (סעיף 157(א)). הממונה גם רשאי להורות על הפעלת העסק בידי הנאמן, גם בלי הסכמת היחיד, אם ההפעלה תשיא את הפירעון לנושים (סעיף 157(ב)).
- תאגיד חדש – תלוי בנאמן. כאמור, ההגבלה מהקמת תאגיד חלה רק אם הנאמן מצא חשש לפגיעה בנושים או בצד שלישי (סעיף 142(5)).
איך מסירים הגבלה – סעיף 143
ההגבלות אינן גזירה. סעיף 143(א) מסמיך את הממונה, מיוזמתו או לבקשת הנאמן או היחיד, ולאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע טענות, להסיר הגבלה אחת או יותר, או לקבוע שהיא תחול באופן חלקי, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין. הממונה רשאי להתנות את ההסרה בתנאים, ובכלל זה בהפקדת ערבות (סעיף 143(ב)). ובמקרה דחוף, הוא רשאי להסיר הגבלה לתקופה קצובה גם לפני שהנושים נשמעו, ולהודיע להם בהקדם (סעיף 143(ג)).
הדוגמה הנפוצה היא נסיעה לחו"ל: אירוע משפחתי, טיפול רפואי, נסיעת עבודה שהמעסיק דורש. בקשה מסודרת, עם מטרה, תאריכים, מקור מימון (שאינו אשראי) ולעיתים ערבות, היא הדרך הנכונה – ולא נסיעה "על הדרך" בתקווה שלא ישימו לב. ההחלטה נתונה לשיקול דעת הממונה, וכל בקשה נבחנת לגופה; אי אפשר להבטיח תוצאה, אבל אפשר להגיש אותה נכון.
אחרי הצו לשיקום כלכלי – ההגבלות לא נעלמות מעצמן
טעות נפוצה היא לחשוב שעם הצו לשיקום כלכלי כל ההגבלות מתבטלות. הצו יכול לכלול הגבלות מבין אלה שבסעיף 142, כולן או חלקן, לתקופה שיורה בית המשפט, אם מצא שהן נחוצות להגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו (סעיף 161(ב)(4)). החוק אף קובע חזקה שההגבלות נחוצות כשמתקיים לגבי החייב אחד התנאים להארכת תקופת התשלומים – חוסר תום לב, אי-שיתוף פעולה או הפרת הגבלות (סעיף 161(ב)(4) יחד עם סעיף 163(ג)(1) עד (3)).
גם בשלב הזה יש מנגנון הסרה: הממונה רשאי, לבקשת הנאמן או היחיד ואחרי שהנושים נשמעו, להסיר באופן זמני הגבלה שנקבעה בצו לשיקום כלכלי או להחיל אותה חלקית (סעיף 169). והנאמן ממשיך לפקח על עמידת היחיד בתנאי הצו (סעיף 168). על הצו עצמו – מה הוא כולל ואיך נקבעת התוכנית – כתבתי במדריך על צו שיקום כלכלי.
מה קורה כשמפרים הגבלה
המחיר של הפרה אינו סמלי, והוא מדורג:
- הארכת תקופת התשלומים: בית המשפט רשאי לקבוע תקופה ארוכה משלוש שנים אם היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך, לא שיתף פעולה, או נהג בחוסר תום לב (סעיף 163(ג)(1)). בנסיבות חמורות – תקופה שאינה קצובה בזמן (סעיף 163(ד)).
- ביטול צו פתיחת ההליכים: אם בשל אותה התנהלות נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של ההליכים, בית המשפט רשאי לבטל את הצו לפתיחת הליכים, ואף להשהות את הביטול כדי לאפשר להטיל מחדש את ההגבלות והעיקולים שבוטלו עם הצו (סעיף 183(א)-(ב)). במילים אחרות: חוזרים לנקודת ההתחלה, עם הנושים.
- ביטול ההפטר: גם אחרי סיום ההליך, בית המשפט רשאי בכל עת לבטל את ההפטר למפרע אם התגלו עובדות חדשות שהיו מצדיקות הארכה, או אם היחיד הפר תנאי מהותי (סעיף 176(א)). הרחבתי על כך במדריך על ביטול הפטר חלוט.
ויש כיוון הפוך, שאני רואה הרבה יותר: מי שמתנהל בשקיפות מקבל את ההליך על הצד הטוב שלו. החוק מאפשר לקצר תקופת תשלומים שהוארכה אם היחיד שיתף פעולה ועשה מאמץ משמעותי להשיא את הפירעון לנושים (סעיף 171(א)), ובפסיקה יש דוגמאות שבהן התנהלות בתום לב לאורך ההליך היתה שיקול מרכזי – למשל בפסק דין שבו ניתן הפטר לאלתר בין השאר על רקע כזה.
שאלות נפוצות
מותר לי לצאת לחו"ל במהלך ההליך?
לא כברירת מחדל: עיכוב יציאה מהארץ הוא אחת ההגבלות של תקופת הביניים (סעיף 142(2)). אפשר לבקש מהממונה הסרה זמנית או חלקית של ההגבלה, שיכולה להיות מותנית בערבות (סעיף 143). הבקשה נבחנת לפי הנסיבות, ולכן מגישים אותה מראש ובאופן מסודר.
מותר לי להחזיק כרטיס אשראי או לקנות בתשלומים?
כרטיס אשראי – לא (סעיף 142(4)). כרטיס בנק או כרטיס חיוב מיידי שפועל רק כנגד יתרת זכות – כן. קנייה בתשלומים היא קבלת אשראי, ולכן אסורה בלי אישור הממונה, למעט הוצאות מחיה בסכומים שהממונה קבע (סעיף 123). הפרה היא עבירה פלילית (סעיף 346(ב)).
מותר לי להתחיל עבודה חדשה או להרוויח יותר?
כן. אין הגבלה על עבודה, וחובת התשלומים נקבעת על בסיס כושר ההשתכרות אחרי דמי המחיה (סעיף 162(א)). מה שחובה הוא לדווח לנאמן על השינוי בהקדם האפשרי (סעיף 138(ב)). שינוי בגובה התשלומים בעקבות שינוי נסיבות מוגש לממונה (סעיף 170(ג)).
ההגבלות חלות גם במסלול של חובות בסכום נמוך בהוצאה לפועל?
ככלל כן. על הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך, המתנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל, חלות הוראות החוק החלות על הליכים אצל הממונה, בשינויים המחויבים (סעיף 201), וסמכויות הממונה נתונות שם לרשם (סעיף 202). הפרטים המדויקים של המסלול הזה ראויים לבדיקה נפרדת.
מה קורה אם קיבלתי ירושה או פיצויים באמצע ההליך?
נכס שהוקנה ליחיד בתקופת הביניים או בתקופת התשלומים נכלל, ככלל, בקופת הנשייה (סעיפים 216(2) ו-164(א)), וחובה לדווח עליו לנאמן בהקדם (סעיף 138(ב)). הרחבתי על כך במדריך על ירושה לאחר הפטר חלוט.
השורה החשובה: ההגבלות הן חלק מהעסקה, לא עונש
ההליך נותן הגנה מהנושים ומסלול מסודר לסיום, ובתמורה מבקש שקיפות, משמעת בהוצאות, וויתור זמני על כמה חירויות. מי שמבין את זה מראש עובר את התקופה בלי הפתעות; מי שמגלה את זה בדיעבד, לרוב דרך הפרה, משלם עליה בזמן ובכסף. בעשור האחרון ראיתי את שני הסוגים, והדבר שאני חוזר עליו בפגישה הראשונה הוא הזה: תשאלו קודם, תפעלו אחר כך.
המידע במאמר זה נועד להסברה כללית ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לכל מקרה ספציפי יש לפנות לעורך דין.
