עיכוב יציאה מהארץ חל על יחיד בהליך חדלות פירעון מכוח החוק, מהצו לפתיחת הליכים ועד הצו לשיקום כלכלי (סעיף 142(2)). הממונה רשאי להסיר אותו באופן מלא, חלקי או זמני, לעיתים בתנאי של ערבות (סעיף 143). אחרי הצו לשיקום כלכלי, העיכוב נמשך רק אם בית המשפט קבע זאת בצו.
השאלה על חו"ל היא מהשאלות הראשונות שאני שומע, ובדרך כלל היא מגיעה עם סיבה ממשית: חתונה של בן משפחה, טיפול רפואי, נסיעת עבודה. התשובה תלויה בשלב שבו נמצא ההליך, ובמי שהטיל את העיכוב. במאמר הזה אעבור על השלבים לפי הסדר, עם הסעיפים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, כדי שתדעו מה חל עליכם עכשיו ולמי פונים.
ארבעה מקורות לעיכוב יציאה, ולכל אחד דרך אחרת
הרבה אנשים מדברים על "צו עיכוב יציאה" כאילו הוא דבר אחד. בפועל, אדם עם חובות יכול להיתקל בעיכוב יציאה מכמה מקורות שונים, ולכל אחד מהם יש בעל סמכות אחר:
- לפני ההליך: הליכי גבייה. עיכוב שהוטל במסגרת הליכי גבייה, למשל בהוצאה לפועל. לפי סעיף 121(א)(3), עם מתן צו לפתיחת הליכים ההליכים נגד היחיד מוקפאים, "ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה – ההגבלות בטלות".
- בתקופת הביניים: מכוח החוק. לפי סעיף 142(2), מהצו לפתיחת הליכים ועד הצו לשיקום כלכלי חל על היחיד "עיכוב יציאת היחיד מהארץ", בלי צורך בהחלטה נפרדת. לצידו, לפי סעיף 142(1), חלה הגבלה על קבלת דרכון או הארכת תוקפו, "ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל".
- בצו לשיקום כלכלי: לפי החלטת בית המשפט. לפי סעיף 161(ב)(4), בית המשפט רשאי לקבוע בצו שהגבלות, כולן או חלקן, ימשיכו לחול "לתקופה שיורה בית המשפט", אם מצא שהן נחוצות לשם הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו.
- צו נפרד של בית המשפט. סעיף 284 מאפשר לבית המשפט לצוות על עיכוב יציאה של חייב שמתנהלים לגביו הליכים, אם יש יסוד סביר להניח שהוא עומד לצאת מהארץ ושיציאתו עלולה לסכל את פירעון החובות או לפגוע בחקירת מצבו הכלכלי. לפי סעיף 284(ג), בית המשפט רשאי במקום זאת להתנות את היציאה בערובה.
את התמונה הרחבה של כל ההגבלות בהליך, לא רק היציאה מהארץ, פירטתי במאמר הגבלות בהליך חדלות פירעון.
בזמן ההליך: איך מבקשים לצאת מהארץ
בתקופת הביניים הכתובת היא הממונה על הליכי חדלות פירעון. לפי סעיף 143(א), הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנאמן או היחיד, להסיר הגבלה אחת או יותר "או לקבוע כי ההגבלה תחול באופן חלקי", אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין. אלה הנקודות שחשוב להכיר:
- הנושים מקבלים זכות להגיב. לפי סעיף 143(א), ההחלטה ניתנת אחרי שהממונה נתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
- ההסרה יכולה להיות מותנית. לפי סעיף 143(ב), הממונה רשאי להתנות את ההסרה בתנאים, "ובכלל זה בהפקדת ערבות".
- יש מסלול לצורך מיידי. לפי סעיף 143(ג), אם הממונה סבר שההסרה נחוצה באופן מיידי, הוא רשאי להסיר את ההגבלה לתקופה שיקבע גם בלי לשמוע קודם את הנושים, ולהודיע להם אחר כך.
- על ההחלטה אפשר לערער. לפי סעיף 350(א)(2), החלטה של הממונה לעניין הסרת הגבלה לפי סעיף 143 היא החלטה סופית, וניתנת לערעור לפני בית משפט השלום.
מהניסיון שלי, מה שעושה את ההבדל הוא בקשה מסודרת ומוקדמת: מה מטרת הנסיעה, לכמה זמן, מי מממן אותה, ואיך היא משתלבת בחובות הדיווח והתשלומים בהליך. אין בחוק רשימה של נסיבות שמבטיחות אישור, וההחלטה נשארת של הממונה לפי הנסיבות של כל תיק. את הטפסים וההגשות בהליך ריכזתי במאמר טפסים בהליך חדלות פירעון.
אחרי הצו לשיקום כלכלי
עם הצו לשיקום כלכלי מסתיימת תקופת הביניים, וההגבלות של סעיף 142 אינן חלות עוד מכוח החוק עצמו. מה שקובע מעכשיו הוא הצו: אם בית המשפט החליט לפי סעיף 161(ב)(4) שעיכוב היציאה ימשיך לחול, הוא חל לתקופה שנקבעה בצו. סעיף 161(ב)(4) גם קובע חזקה שההגבלות נחוצות כשמתקיים לגבי החייב אחד התנאים להארכת תקופת התשלומים שבסעיף 163(ג)(1) עד (3).
גם בשלב הזה אפשר לפנות לממונה. לפי סעיף 169(א), הממונה רשאי, לבקשת הנאמן או היחיד ואחרי שנתן לנושים הזדמנות להגיב, להסיר באופן זמני הגבלה שנקבעה בצו, או לקבוע שתחול באופן חלקי. גם כאן ההסרה יכולה להיות מותנית בערבות (סעיף 169(ב)), יש מסלול לצורך מיידי (סעיף 169(ג)), ועל ההחלטה אפשר לערער לפי סעיף 350(א)(2). את השלבים של ההליך לאורך זמן פירטתי במאמר כמה זמן נמשך הליך חדלות פירעון.
מה ההפטר משנה, ומה הוא לא משנה
לפי סעיף 174(א), בתום תקופת התשלומים, או עם הצו לשיקום כלכלי כשניתן הפטר לאלתר, היחיד פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה. ההפטר עוסק בחובות. הוא אינו מוחק בעצמו כל מה שנקבע בצו: לפי סעיף 174(ב)(2), אין בהפטר כדי לגרוע מחובת היחיד לקיים את תנאי הצו לשיקום כלכלי "החלים גם לאחר ההפטר". לכן כדאי לקרוא את הצו עצמו ולבדוק אם נקבעה בו הגבלה לתקופה שנמשכת מעבר לו.
בהחלטה שפרסמנו מבית משפט השלום בירושלים ניתן הפטר לאלתר, ובוטלו ההגבלות שחלו על החייבת, ובהן עיכוב היציאה מהארץ. ההחלטה ניתנה לפי הנסיבות של אותו תיק, ואינה מלמדת על תיק אחר.
אם אתם עוד לפני ההליך ורוצים לבדוק אם הוא רלוונטי לכם, מחשבון הזכאות באתר עונה על כך בכמה שאלות. הוא אינו מחליף בדיקה אישית של המצב שלכם.
שאלות נפוצות
איך מבטלים עיכוב יציאה מהארץ?
בהליך חדלות פירעון פונים לממונה. בתקופת הביניים הבקשה היא לפי סעיף 143, ואחרי הצו לשיקום כלכלי לפי סעיף 169. הממונה רשאי להסיר את ההגבלה באופן מלא, חלקי או זמני, אחרי שנתן לנושים להגיב, ויכול להתנות זאת בערבות. על ההחלטה אפשר לערער לבית משפט השלום (סעיף 350).
כמה זמן לוקח לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ?
סעיפים 143 ו-169 אינם קובעים מספר ימים להחלטת הממונה. בדרך הרגילה הנושים מקבלים הזדמנות להגיב לפני ההחלטה, ולכן כדאי להגיש מוקדם ככל האפשר. כשההסרה נחוצה באופן מיידי, החוק מאפשר לממונה להחליט גם בלי לשמוע קודם את הנושים ולהודיע להם אחר כך (סעיפים 143(ג), 169(ג)).
האם מותר לצאת מהארץ בזמן חדלות פירעון?
לא כברירת מחדל. מהצו לפתיחת הליכים ועד הצו לשיקום כלכלי חל עיכוב יציאה מכוח סעיף 142(2). אפשר לבקש מהממונה הסרה מלאה, חלקית או זמנית לפי סעיף 143, ולעיתים בתנאי של ערבות. אחרי הצו לשיקום כלכלי, העיכוב חל רק אם בית המשפט קבע אותו בצו.
השורה החשובה
עיכוב יציאה מהארץ בהליך חדלות פירעון אינו גזירה קבועה, אבל גם אינו עניין טכני. בתקופת הביניים הוא חל מכוח החוק ואפשר לבקש להסיר אותו, אחרי הצו לשיקום כלכלי הכול תלוי במה שנקבע בצו, וההפטר עוסק בחובות ולא מחליף את קריאת הצו. מי שמתכנן נסיעה, כדאי שיבדוק באיזה שלב הוא נמצא ויגיש בקשה מסודרת ומוקדמת.
המידע במאמר זה נועד להסברה כללית ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לכל מקרה ספציפי יש לפנות לעורך דין.
