"צו הפטר" הוא המונח של פקודת פשיטת הרגל, שבוטלה. בהליך שנפתח לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, ההפטר חל מכוח סעיף 174(א) בתום תקופת התשלומים, או כבר עם הצו לשיקום כלכלי כשניתן הפטר לאלתר, והממונה נותן ליחיד אישור על כך.
כשאני יושב עם אנשים לקראת סוף ההליך, השאלה "מתי אקבל את צו ההפטר?" עולה כמעט תמיד, ומאחוריה מסתתרות כמה שאלות שונות: איזה מסמך אמור להגיע, מה ההבדל בין הפטר מותנה להפטר חלוט, על אילו חובות ההפטר חל, ומה נשאר בתוקף גם אחריו. הבלבול מובן, כי בישראל פועלים היום שני דינים זה לצד זה: הפקודה הישנה, שעדיין חלה על תיקים ותיקים, והחוק החדש, שחל על כל הליך שנפתח מאז שנכנס לתוקף. במדריך הזה אפריד בין השניים, ואראה מה כתוב בכל אחד מהם, עם ההפניות לסעיפים, כדי שתוכלו לבדוק כל אמירה כאן בעצמכם.
שני דינים, ולכן שני סוגים של "צו הפטר"
המונח "צו הפטר" מגיע מפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. לפי סעיף 62(ב) לפקודה, בית המשפט רשאי "ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים", ולפי סעיף 69(א) לפקודה צו ההפטר הוא שפוטר את פושט הרגל מחובותיו. בפקודה ההפטר הוא אפוא החלטה שמבקשים מבית המשפט, ובית המשפט מכריע בה.
סעיף 358 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ביטל את הפקודה, למעט סעיף 97 שבה, שעוסק בהמחאת זכויות ואינו נוגע להפטר. סעיף 373(א) קובע שהחוק נכנס לתוקף 18 חודשים לאחר פרסומו, שהיה ב-15.3.2018, וחל על הליכים שהחלו מאותו יום ואילך. סעיף 373(ב) מוסיף שעל הליכי פשיטת רגל שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה ממשיך לחול הדין הקודם. לכן התשובה לשאלה "מה זה צו הפטר" תלויה קודם כל בשאלה מתי נפתח התיק שלכם.
בנוסח החוק החדש הצירוף "צו הפטר" אינו מופיע בכלל. ההפטר מוסדר בפרק ט' לחלק ג' של החוק, וסעיף 174(א) אומר מתי הוא חל: "בתום תקופת התשלומים, ואם ניתן ליחיד הפטר לאלתר לפי סעיף 167 – עם מתן הצו לשיקום כלכלי". המונח הישן נשאר בשימוש היומיומי, וזה בסדר, כל עוד זוכרים שהוא מתאר היום שלב בהליך ולא בקשה נפרדת שמגישים בסופו.
איך ההפטר "נראה" לפי החוק החדש
בחוק החדש יש שני מסמכים שכדאי להכיר, והם אינם אותו מסמך.
- הצו לשיקום כלכלי. לפי סעיף 161(א), בית המשפט קובע בצו הזה "תכנית לפירעון חובותיו של היחיד ולשיקומו הכלכלי". סעיף 161(ב) מונה את מה שהצו קובע, בין השאר: חובת התשלומים, גובהם ותקופתם, או הפטר לאלתר אם מתקיימים התנאים לכך; הנכסים שייכללו בקופת הנשייה ואופן מימושם; הגבלות שימשיכו לחול לתקופה שיורה בית המשפט; הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה כשבית המשפט מצא שהיא תסייע; ו"חובות היחיד שלגביהם לא יחול ההפטר". זה המסמך שקובע את התנאים, ולכן הוא המסמך שכדאי לקרוא בעיון.
- האישור על מתן ההפטר. סעיף 174(ג) קובע בקצרה: "הממונה ייתן ליחיד אישור על מתן הפטר כאמור". זה המסמך שמעיד שההפטר חל, ואותו שומרים ומציגים כשצריך להוכיח זאת.
מי שמחכה ל"צו הפטר" בהליך לפי החוק החדש מחכה, בפועל, לסיום תקופת התשלומים שנקבעה בצו לשיקום כלכלי ולאישור של הממונה. את המושג עצמו, ואת השאלה מה בדיוק נכלל בהפטר, הסברתי בהרחבה במאמר מה זה הפטר חלוט.
הפטר מותנה מול הפטר חלוט
שני המונחים האלה מופיעים כמעט בכל שיחה על הפטר, אבל הם שייכים לעולמות שונים.
"מותנה" הוא מונח של הפקודה
סעיף 62(ב) לפקודה התיר לבית המשפט להתנות את ההפטר "בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לענין תשלומים", ולבטל את צו ההפטר אם התנאים לא קוימו. סעיף 63(א) לפקודה מנה מקרים שבהם בית המשפט רשאי שלא לתת הפטר, להתלות אותו לתקופה, או להתלות אותו עד שישולם לנושים דיבידנד בשיעור שהסעיף קובע. בתיקים שעדיין מתנהלים לפי הפקודה, "הפטר מותנה" הוא אפוא תיאור מדויק: ההפטר ניתן, אבל קיומו תלוי בתנאים. אפשר לראות דוגמה לכך בתיק פשיטת רגל שבו ההפטר הותנה בהסדר תשלומים, תיק שנפתח לפני כניסת החוק החדש לתוקף. התנאים שם נקבעו לפי הנסיבות של אותו תיק ואינם מלמדים על תיק אחר.
בחוק החדש המבנה הפוך. התנאים אינם מוצמדים להפטר אלא קודמים לו: הם נקבעים בצו לשיקום כלכלי, וההפטר חל רק בתום תקופת התשלומים. אם התנאים לא קוימו, סעיף 170(ב) מאפשר לבית המשפט להאריך את תקופת התשלומים, וסעיף 173(א) קובע שאם הממונה מצא, לאחר הדוח המסכם של הנאמן, שהיחיד לא עמד בתנאי הצו באופן שמצדיק את שינוים, הוא יגיש לבית המשפט בקשה לשינוי התנאים, לא יאוחר מתום תקופת התשלומים. ובסעיף 174(ב)(2) נשארים בתוקף "תנאי הצו לשיקום כלכלי החלים גם לאחר ההפטר", אם נקבעו כאלה.
"חלוט" אינו מונח מהחוק
המילה "חלוט" אינה מופיעה בנוסח חוק חדלות פירעון, ובפקודה היא מופיעה רק בצירוף "ראיה חלוטה" שבסעיף 69(ב). בשפה המשפטית, החלטה חלוטה היא החלטה סופית שאינה נתונה עוד לערעור. כשאומרים "הפטר חלוט" מתכוונים להפטר שהפך סופי, ולא לסוג מיוחד של הפטר.
על מה ההפטר חל, ועל מה לא
לפי סעיף 174(א), עם ההפטר "יהיה היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה". שתי מילים בסעיף הזה חשובות במיוחד. "והוא בלבד" אומר שההפטר משחרר את מי שעבר את ההליך, ולא אדם אחר שחב באותו חוב. "חוב עבר" מוגדר בסעיף 4 לחוק, ובעיקרו הוא חוב שהיחיד חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות באופן מותנה, או חוב שנובע ממעשה או ממחדל שקדמו לצו. חוב שנוצר ממקור חדש אחרי הצו אינו חוב עבר, ולכן אינו נכלל בהפטר.
סעיף 175(א) מוציא מההפטר שלושה סוגי חוב:
- תשלום עונשי.
- חוב שנוצר בדרך מרמה, או הנובע מעבירת גניבה, מעבירת מין או מאלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001.
- חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
סעיף 175(ב) מאפשר לבית המשפט, "בנסיבות חריגות המצדיקות זאת", להחיל את ההפטר על ריבית, קנס או תשלום אחר שנוספו לתשלום עונשי לפני הצו לפתיחת הליכים, ועל חוב מזונות לפי פסק דין, כולם או חלקם ובתנאים. סעיף 175(ג) פועל בכיוון ההפוך: בית המשפט רשאי לקבוע שההפטר לא יחול על חוב פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין, בהתחשב במהות העבירה, בחומרתה או בנסיבותיה. ולפי סעיף 161(ב)(6), החובות שההפטר לא יחול עליהם נקבעים כבר בצו לשיקום כלכלי, כך שאפשר לדעת מראש מה צפוי להישאר.
מה קורה ביום שאחרי ההפטר
ההפטר הוא נקודת סיום של חובת התשלומים, אבל לא של כל הקשר עם ההליך. סעיף 174(ב) מונה שני דברים שההפטר אינו גורע מהם:
- סמכויות הנאמן לגבי נכסי קופת הנשייה, כפי שהוקנו לו לפי סעיף 131 (סעיף 174(ב)(1)).
- חובת היחיד לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה לפי סעיף 138, ולקיים את תנאי הצו לשיקום כלכלי שחלים גם לאחר ההפטר (סעיף 174(ב)(2)).
החובות האלה אינן פורמליות. לפי סעיף 176(א), בית המשפט רשאי "בכל עת" להורות שההפטר בטל למפרע, ובכלל זה להאריך את תקופת התשלומים, אם התגלו עובדות חדשות שהיו מצדיקות הארכה, או אם היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הפר, לאחר ההפטר, תנאי מהותי מתנאי הצו. סעיף 176(ב) מוסיף שהביטול אינו פוגע בפעולות שנעשו כדין בין ההפטר לביטולו. פירטתי את העילות ואת הדרך לשמור על ההפטר במאמר על ביטול הפטר חלוט.
שתי שאלות חוזרות על עצמן מיד אחרי ההפטר, ולכל אחת מהן כתבתי מאמר נפרד: מה קורה לירושה שמגיעה אחרי ההפטר, במאמר ירושה לאחר הפטר חלוט, ומה אפשר לדרוש מבנק, במאמר כרטיס אשראי לאחר הפטר. ההגבלות שחלות לאורך ההליך עצמו מפורטות במאמר על ההגבלות בהליך חדלות פירעון.
הדרך להפטר לפי החוק החדש, בקצרה
כדי להבין מתי ההפטר צפוי לחול, צריך להכיר את תקופת התשלומים. אלה הסעיפים שקובעים אותה:
- אורך התקופה. סעיף 163(א) קובע שתקופת התשלומים תהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי. סעיף 163(ב) מאפשר לבית המשפט לקבוע תקופה קצרה יותר, מטעמים שיירשמו, כשנסיבות אישיות מצדיקות זאת.
- הפטר לאלתר. סעיף 167(א) קובע שכאשר כושר ההשתכרות של היחיד אינו עולה על דמי המחיה, בית המשפט לא יטיל חובת תשלומים וייתן הפטר לאלתר. סעיף 167(ב) מסייג זאת, וסעיף 167(ג) מאפשר לבית המשפט לקבוע שנכסים שיוקנו ליחיד בתקופה שיורה ייכללו בקופת הנשייה.
- שינוי בדרך. לפי סעיף 170, בית המשפט רשאי לשנות את הצו אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות: לקצר את התקופה, להאריך אותה, או לתת הפטר לאלתר כשהתנאים לכך מתקיימים.
- לקראת הסוף. לפי סעיף 172(א), שלושה חודשים לפני תום תקופת התשלומים מגיש הנאמן לממונה דוח מסכם על עמידת היחיד בתנאי הצו, וסעיף 172(ב) מזכה את היחיד בעותק ממנו.
המשמעות המעשית: ההפטר אינו תאריך שנקבע מראש וחל בכל מקרה. הוא תלוי בעמידה בתנאי הצו לאורך כל התקופה, ובית המשפט רשאי לשנות את התקופה לשני הכיוונים. את ציר הזמן המלא של ההליך, משלב הבקשה ועד ההפטר, פירטתי במאמר כמה זמן נמשך הליך חדלות פירעון.
אם אתם עוד לפני ההליך ורוצים לדעת איפה אתם עומדים, מחשבון הזכאות באתר עונה על כך בכמה שאלות. הזכאות עצמה נבחנת לפי ההכנסה, הנכסים והנסיבות, והמחשבון אינו מחליף בדיקה אישית.
שאלות נפוצות
איך נראה צו הפטר?
בהליך לפי החוק החדש אין מסמך נפרד בשם הזה. התנאים, ובהם חובת התשלומים, הנכסים, ההגבלות והחובות שההפטר לא יחול עליהם, נקבעים בצו לשיקום כלכלי לפי סעיף 161(ב). כשההפטר חל, הממונה נותן ליחיד אישור על מתן ההפטר לפי סעיף 174(ג). בתיקים לפי הפקודה הישנה, בית המשפט נתן צו הפטר לפי סעיף 62(ב) לפקודה.
מהו צו הפטר חלוט?
"חלוט" אינו מונח מחוק חדלות פירעון אלא ביטוי מהשפה המשפטית להחלטה סופית שאינה נתונה עוד לערעור. הפטר חלוט הוא אפוא הפטר שהפך סופי. גם הוא אינו מוחלט לגמרי: לפי סעיף 176(א), בית המשפט רשאי בכל עת לבטל את ההפטר למפרע בעילות שהסעיף מונה, למשל הפרה של תנאי מהותי בצו לאחר ההפטר.
מהו סיום חדלות פירעון?
הסיום שאליו ההליך מכוון הוא ההפטר. לפי סעיף 174(א), בתום תקופת התשלומים, או עם הצו לשיקום כלכלי כשניתן הפטר לאלתר, היחיד פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מקופת הנשייה, למעט החובות שבסעיף 175(א). הסיום הזה אינו אוטומטי: אם תנאי הצו לא קוימו, בית המשפט רשאי להאריך את תקופת התשלומים לפי סעיף 170(ב).
השורה החשובה
"צו הפטר" הוא מילה אחת שמתארת שני דברים שונים. בתיק ישן לפי הפקודה, זו החלטה של בית המשפט, שיכולה להיות מותנית. בהליך לפי החוק החדש, זה הרגע שבו תקופת התשלומים מסתיימת וההפטר חל, ואחריו מגיע אישור מהממונה. בשני המקרים ההפטר אינו מוחק הכול: חובות מסוימים נשארים, וחובת שיתוף הפעולה עם הנאמן נמשכת. ואם אתם לא בטוחים לפי איזה דין מתנהל התיק שלכם, או מה בדיוק כתוב בצו שקיבלתם, זאת שאלה שכדאי לברר לפני שתקופת התשלומים מסתיימת.
המידע במאמר זה נועד להסברה כללית ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לכל מקרה ספציפי יש לפנות לעורך דין.
