הכשרה כלכלית בהליך חדלות פירעון היא תוכנית של 12 עד 20 שעות להתנהלות כלכלית נכונה, שמפעילים הממונה ורשות האכיפה והגבייה. היא אינה חלה על כל חייב: בית המשפט מורה עליה בצו לשיקום כלכלי, כשהנסיבות שהובילו לחובות מצביעות שהיא תסייע לשיקום (סעיף 161(ב)(5)).
כשלקוח קורא את הצו לשיקום כלכלי שלו בפעם הראשונה, הוא מתמקד בדרך כלל בגובה התשלום ובאורך התקופה. ההוראה על הכשרה כלכלית יושבת באותו צו, ולפעמים היא עוברת בלי שישימו לב אליה. במאמר הזה אסביר מה ההכשרה כוללת, מי מחליט עליה, איך נרשמים ומה קורה אם לא משלימים אותה, לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, ותקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה), התשפ"ג-2023.
מה זו הכשרה כלכלית
השם המלא בחוק הוא "הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה". לפי תקנה 2(א) לתקנות, הממונה ורשות האכיפה והגבייה מפעילים מערך הכשרה, ותקנה 2(ב) קובעת אילו תכנים התוכנית כוללת:
- ידע וכלים פיננסיים שיסייעו להימנע מחזרה לחובות: בניית תקציב, צרכנות נבונה, אשראי וחובות, התנהלות כלכלית במסגרת ההליך ואחריו, תעסוקה והגדלת הכנסה, מיצוי זכויות, בנקאות ופנסיה.
- מודעות לגורמים שמשפיעים על המצב הכלכלי.
- כלים ליישום של מה שנלמד ולשמירה עליו לאורך זמן.
לפי תקנה 2(ג), התוכנית לא תפחת מ-12 שעות ולא תעלה על 20 שעות. לפי תקנה 2(ד), הממונה רשאי להורות על תוכנית ייחודית בהיקף שעות אחר או בשפה שמותאמת למשתתפים. לפי תקנה 3, ההכשרה נערכת במפגשים קבוצתיים, פרטניים או שילוב שלהם, במקום פיזי או באמצעים מקוונים, וכשנדרשת התייצבות, המקום צריך להיות סביר ונגיש ביחס למקום המגורים.
מי חייב לעבור אותה, ולפי החלטה של מי
ההכשרה אינה חובה אוטומטית של כל מי שנכנס להליך. לפי סעיף 161(ב)(5), בית המשפט קובע בצו לשיקום כלכלי הוראות לעניין "הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא בית המשפט כי הנסיבות שהובילו לחדלות הפירעון מצביעות על כך שהכשרה כאמור תסייע לשיקומו הכלכלי". כלומר, ההחלטה היא של בית המשפט, והיא נשענת על הנסיבות של התיק.
אותה הכשרה יכולה להופיע גם במסלולים אחרים בחוק:
- הסדר תשלומים לפני רשם ההוצאה לפועל. לפי סעיף 196(ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את אישור ההסדר בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, באותו מבחן של נסיבות.
- הסדר חוב. לפי סעיף 324(ב)(2), בית המשפט רשאי להתנות את אישור הסדר החוב בהכשרה כזו, אם הנסיבות שהובילו לבקשה מצביעות על כך שהיא תסייע לשיקום.
המסמך שאומר לכם אם ההכשרה חלה עליכם הוא הצו עצמו, או ההחלטה שאישרה את ההסדר. הצו לשיקום כלכלי ניתן בשלב מאוחר יחסית בהליך, אחרי תקופת הביניים. את סדר השלבים פירטתי במאמר כמה זמן נמשך הליך חדלות פירעון, ואת חובת התשלומים שנקבעת באותו צו במאמר תשלום חודשי בחדלות פירעון.
איך זה עובד בפועל: הרשמה, הזמנה ומועדים
- הרשמה בתוך 30 ימים. לפי תקנה 4(א), מי שבית המשפט או רשם ההוצאה לפועל החליטו שעליו לעבור הכשרה נרשם בתוך 30 ימים ממועד ההחלטה, דרך אתר האינטרנט של הממונה או של רשות האכיפה והגבייה. מי שאינו מיוצג יכול להירשם גם במוקד טלפוני או בהתייצבות בשעות קבלת קהל.
- הצהרה בהרשמה. ההרשמה כוללת הצהרה שהיחיד מתחייב להשתתף בהכשרה במלואה ומבין את ההשלכות של אי-השלמתה על ההליך (תקנה 4(א)).
- הזמנה מראש. לפי תקנה 4(ב), מערך ההכשרה שולח הזמנה לפחות 21 ימים לפני תחילת ההכשרה, אלא אם היחיד הסכים לפרק זמן קצר יותר. ההזמנה מפרטת את התוכנית, הדרישות וההשלכות של אי-עמידה בהן.
- מי שלא יכול להגיע במועד. לפי תקנה 5(ב), מגישים בקשה מנומקת למערך ההכשרה בתוך שבעה ימים מקבלת ההזמנה. אחרי שבעת הימים, פונים בהקדם האפשרי, ככל האפשר לפני תחילת ההכשרה, ומערך ההכשרה רשאי לקבוע מועד אחר.
מהניסיון שלי, הדבר הפשוט ביותר לעשות הוא להירשם מיד כשהצו מגיע, ולא לחכות לסוף שלושים הימים. מי שיודע מראש על מילואים, טיפול רפואי או עבודה במשמרות, כדאי שיגיש את הבקשה המנומקת בתוך שבעת הימים, ולא ביום של המפגש.
מה קורה אם לא משלימים את ההכשרה
לפי תקנה 6(א), מי שהתייצב להכשרה במלואה וביצע את המטלות שהוטלו עליו מקבל אישור על השלמתה. לפי תקנה 6(ב), מי שלא עמד בכך, מערך ההכשרה רשאי לאפשר לו להשלים במועדים חלופיים או בדרכים אחרות, ורשאי לתת אישור גם בלי התייצבות מלאה, "ובלבד שעמד ב־90% ממנה לפחות".
מעבר לתקנות, כשההכשרה נקבעה בצו לשיקום כלכלי, היא תנאי מתנאי הצו, ואי-עמידה בתנאי הצו יש לה כתובת בחוק:
- הנאמן מפקח. לפי סעיף 168, הנאמן פועל ליישום הצו ומפקח על עמידת היחיד בתנאיו.
- הארכת תקופת התשלומים. לפי סעיף 170(ב), בית המשפט רשאי להאריך את תקופת התשלומים אם מצא שהיחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו. לפי סעיף 173, אם הממונה מצא אחרי הדוח המסכם של הנאמן שהיחיד לא עמד בתנאי הצו ושיש בכך כדי להצדיק את שינויים, הוא מגיש לבית המשפט בקשה לשינוי הצו, ותקופת התשלומים מוארכת עד להכרעה.
- במקרים חמורים, ביטול הצו לפתיחת הליכים. לפי סעיף 183(א), בהליך שנפתח לבקשת היחיד, אם היחיד הפר תנאי מתנאי הצו ובשל כך נפגע באופן מהותי ניהולו התקין של ההליך, בית המשפט רשאי לבטל את הצו לפתיחת הליכים, אחרי שנתן ליחיד ולנושים להשמיע את עמדתם.
אלה סמכויות שבשיקול דעת, ולא תוצאה אוטומטית של כל היעדרות. אבל הן מסבירות למה כדאי להתייחס להכשרה כמו לחובת התשלומים ולחובת הדיווח: חלק מהצו, ולא תוספת שאפשר לדחות. על חובת הדיווח פירטתי במאמר דוח דו חודשי בחדלות פירעון, ועל ההגבלות שחלות לאורך ההליך במאמר הגבלות בהליך חדלות פירעון.
אם אתם עוד לפני ההליך ורוצים לבדוק אם הוא רלוונטי לכם, מחשבון הזכאות באתר עונה על כך בכמה שאלות. הוא אינו מחליף בדיקה אישית של המצב שלכם.
השורה החשובה
הכשרה כלכלית אינה עונש ואינה חובה של כל חייב. היא חלה כשבית המשפט, או רשם ההוצאה לפועל, קבע אותה לפי הנסיבות של התיק, ומרגע שנקבעה היא תנאי של ההליך. קראו את הצו, הירשמו בזמן, ואם יש בעיה עם המועד, הגישו בקשה מנומקת מוקדם. מי שמשלים אותה מקבל אישור, וכדאי לשמור עליו.
המידע במאמר זה נועד להסברה כללית ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לכל מקרה ספציפי יש לפנות לעורך דין.