הסדר נושים בלי חדלות פירעון – המסלולים שלפני ההליך ומתי כל אחד מתאים

הסדר נושים בלי הליך חדלות פירעון אפשרי בשלושה מסלולים עיקריים: הסכם ישיר עם נושה, איחוד תיקים בהוצאה לפועל לפי סעיף 74ב לחוק ההוצאה לפועל, והסדר חוב לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון, שמחייב גם נושים שהתנגדו, אם אושר ברוב הדרוש ובבית המשפט.

רוב האנשים שמגיעים אליי עם חובות שואלים קודם כול אם אפשר לסדר את זה בלי "להיכנס להליך". זו שאלה טובה, והתשובה הכנה היא שזה תלוי: בכמה נושים יש, בכמה תיקים פתוחים, ובעיקר בשאלה אם החובות ניתנים לפירעון מלא בתשלומים או שלא. לכל מסלול יש תנאים משלו, ולכל אחד יש מגבלות. במדריך הזה אעבור על שלושתם, עם ההפניות לסעיפים, כדי שתוכלו לראות מה כתוב בחוק ולא רק מה מספרים עליו.

מה זה "הסדר חוב" לפי החוק

בשפת היומיום אומרים "הסדר נושים". בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, המונח הוא "הסדר חוב", וסעיף 318 מגדיר אותו כ"הסדר בין חייב שהוא יחיד או תאגיד לבין בעלי העניין בהסדר או סוג שלהם, שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של חוב". לגבי יחיד, סעיף 319(2) קובע שהחלק הזה חל "בין שנעשה באין צו לפתיחת הליכים ובין שנעשה לאחר מתן צו כאמור". כלומר, הסדר חוב הוא מסלול שעומד בפני עצמו, ואינו מחייב לפתוח קודם הליך חדלות פירעון.

מסלול ראשון: הסכם ישיר עם נושה

המסלול הפשוט ביותר הוא פנייה ישירה לנושה, למשל לבנק או לחברת אשראי, והסכמה על פריסה או על תנאי פירעון אחרים. אין לו סעיף בחוק חדלות פירעון, ואין בו בית משפט. ההסכם הוא בין שני הצדדים שחתמו עליו, ולכן הוא אינו עוצר הליכי גבייה של נושים אחרים ואינו מחייב אותם.

הוא מתאים בעיקר כשיש נושה אחד או שניים, וכשההכנסה מאפשרת לעמוד בתשלומים שסוכמו. כשיש הרבה נושים או כמה תיקי הוצאה לפועל פתוחים, הסכם עם נושה אחד משאיר את השאר בחוץ. גם הלוואה חדשה שנועדה לסגור הלוואות קיימות היא סוג של פתרון כזה, ואת היתרונות והסיכונים שלה פירטתי במאמר מחזור הלוואות.

מסלול שני: איחוד תיקים בהוצאה לפועל

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, אינו משתמש במונח "הסדר נושים". המנגנון הקרוב ביותר שבו הוא איחוד תיקים, בפרק ז'3 לחוק. לפי סעיף 74ב(א), "חייב רשאי לבקש איחודם של כל התיקים התלויים ועומדים נגדו". אלה הדברים שחשוב לדעת לפני שמגישים:

• מציעים תשלום חודשי ומשלמים אותו כבר מההגשה. לפי סעיף 74ו(ב), החייב מציין בבקשה את שיעור התשלום החודשי שביכולתו לשלם, ולפי סעיפים 74ו(ג) ו-(ד) הוא משלם אותו עם הגשת הבקשה ומדי חודש עד ההחלטה, אלא אם רשם ההוצאה לפועל קבע אחרת.
• גילוי מלא. לפי סעיף 74ז(א), החייב מגלה את מלוא המידע על נכסיו בחמש השנים שקדמו לבקשה ופירוט מלא של כל חובותיו, "אף אם הוא אינו מכיר בהם".
• ההגשה עצמה אינה עוצרת את ההליכים. לפי סעיף 74ג(א), עד שניתן צו איחוד ההליכים נגד החייב אינם נפסקים ואינם מושהים בשל הבקשה. לפי סעיף 74ד(א), עם הגשת הבקשה הרשם מורה על עיכוב יציאה מהארץ.
• המבחן הוא יכולת לפרוע הכול. לפי סעיף 74ט(א), צו איחוד יינתן רק אם הרשם נוכח, אחרי חקירת יכולת, שהחייב "יוכל לפרוע את חובותיו בכל התיקים התלויים ועומדים נגדו" בתוך פרקי הזמן שקובע סעיף 7א1 לחוק, או בתקופה ארוכה יותר אם כל הזוכים הסכימו.
• הצו יכול להתבטל. לפי סעיף 74טו, הרשם רשאי לבטל צו איחוד, בין השאר אם החייב לא שילם כפי שנקבע או אם השתנו הנסיבות והוא לא יוכל עוד לפרוע בתוך פרקי הזמן.

המשמעות המעשית: איחוד תיקים מסדר את סדר התשלומים, אבל אינו מקטין את החוב. הוא מתאים למי שהחוב שלו גדול, אבל ניתן לפירעון מלא בתשלומים. מי שהחובות שלו גדולים מהיכולת לפרוע אותם במלואם, ייתקל במבחן של סעיף 74ט.

מסלול שלישי: הסדר חוב לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון

זה המסלול שבו הסדר יכול לחייב גם נושה שלא הסכים לו. סעיף 320 קובע שהסדר חוב "יחייב את החייב וכל אחד מבעלי העניין בו, גם אם לא הסכימו להסדר כל בעלי העניין, אם אושר בידי בעלי העניין ברוב הדרוש וכן בידי בית המשפט". כך זה עובד:

• הבקשה. לפי סעיף 321(א)(1), כשהחייב הוא יחיד, הוא עצמו מגיש לבית המשפט בקשה להביא את ההסדר לאישור הנושים. לפי סעיף 321(ב), הבקשה כוללת את ההסדר המוצע ואת התועלת שתצמח מאישורו, ולפי סעיף 321(ג) נשלח העתק לממונה.
• אסיפות סוג. לפי סעיף 322(א), בית המשפט מורה להביא את ההסדר לאישור הנושים, ולפי סעיף 323(א) ההצבעה נערכת באסיפות נפרדות לכל סוג של נושים. סעיף 322(ג) מאפשר לבית המשפט שלא להורות על כך, אם מצא שעצם הבאת ההסדר להצבעה פוגעת בהליך.
• הרוב הדרוש. סעיף 324(א) מחיל את סעיפים 85 עד 88. לפי סעיף 85(א), בכל אסיפה צריכים לתמוך רוב המצביעים, שמחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של המצביעים באותה אסיפה.
• אישור בית המשפט. גם אחרי הצבעה בעד, ההסדר צריך את אישור בית המשפט. לפי סעיף 324(ב)(1), בהסדר עם יחיד התמורה שמוצעת לנושה נבחנת מול התמורה שהיה מקבל אילו ניתן צו לשיקום כלכלי, ולפי סעיף 88 בית המשפט לא יאשר הסדר שבו נושה שלא תמך בו מקבל פחות מכך.
• הכשרה כתנאי. לפי סעיף 324(ב)(2), בית המשפט רשאי להתנות את האישור בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, אם מצא שהיא תסייע לשיקום הכלכלי.

חשוב לדעת גם מה הסדר כזה אינו יכול לעשות. לפי סעיף 325(א), "לא ניתן לפטור חייב בהסדר חוב מהחובות המנויים בסעיפים 89(ב) ו-175", ובהם תשלום עונשי, חוב שנובע ממרמה, גניבה או עבירות מסוימות, וחוב מזונות שנפסק. ההסדר גם אינו מוותר על מבחן התמורה: נושה שיקבל פחות ממה שהיה מקבל בהליך חדלות פירעון יכול לעמוד בדרכו.

בשנת 2026 תוקן החוק (תיקון מס' 9), ונוסף לחלק הזה מסלול של צו עיכוב הליכים זמני ליחיד לשם גיבוש הסדר חוב, בסעיפים 319יז ואילך. המאמר הזה אינו נכנס לפרטי התיקון, ואם הוא רלוונטי למצב שלכם, כדאי לבדוק אותו באופן אישי.

איך יודעים איזה מסלול מתאים

אין מסלול שמתאים לכולם, והבחירה תלויה בנתונים של כל מקרה. אלה השאלות שאני שואל בדרך כלל כבר בשיחה הראשונה:

• כמה נושים יש, וכמה תיקים פתוחים? נושה אחד או שניים מאפשרים לפעמים הסכם ישיר. כמה תיקים בהוצאה לפועל מכוונים לאיחוד תיקים או להסדר לפי חלק י'.
• האם החוב ניתן לפירעון מלא בתשלומים? אם כן, איחוד תיקים יכול להתאים. אם לא, המבחן של סעיף 74ט לא יתקיים.
• האם הנושים צפויים לתמוך? הסדר לפי חלק י' דורש רוב בכל אסיפת סוג ואישור של בית המשפט, ותמורה שאינה נמוכה ממה שהנושים היו מקבלים בהליך.
• אילו חובות יש? חובות מהסוג שבסעיף 175 אינם נכללים בהסדר חוב, ולכן הם נשארים בכל מקרה.

כשאף אחד מהמסלולים אינו מתאים, הליך חדלות פירעון הוא האפשרות שהחוק נותן, עם התנאים והמגבלות שלו. את שלבי ההגשה פירטתי במאמר בקשה לחדלות פירעון, ואת ההגבלות שחלות במהלך ההליך במאמר הגבלות בהליך חדלות פירעון. בהחלטה שפרסמנו מבית משפט השלום בתל אביב מתואר חייב שניסה להגיע להסדרים עם נושיו לפני שפנה להליך; ההחלטה ניתנה לפי הנסיבות של אותו תיק, ואינה מלמדת על תיק אחר.

אם אתם רוצים לבדוק אם ההליך עצמו רלוונטי לכם, מחשבון הזכאות באתר עונה על כך בכמה שאלות. הוא אינו מחליף בדיקה אישית, ואפשר גם לקבוע פגישת ייעוץ ללא עלות כדי לעבור על המסלולים מול הנתונים שלכם.

שאלות נפוצות

מהן המגבלות על הסדר נושים לפי חוק חדלות פרעון?

לפי סעיף 325(א), הסדר חוב אינו יכול לפטור מהחובות שבסעיפים 89(ב) ו-175, ובהם תשלום עונשי וחוב מזונות שנפסק. לפי סעיף 324(ב)(1), בהסדר עם יחיד התמורה לנושה נבחנת מול מה שהיה מקבל בצו לשיקום כלכלי, וההסדר מחייב רק אם אושר ברוב הדרוש באסיפות הסוג ובידי בית המשפט.

מהו הסדר נושים בהוצאה לפועל?

חוק ההוצאה לפועל אינו משתמש במונח הזה. המנגנון הקרוב הוא איחוד תיקים לפי סעיף 74ב: החייב מבקש לאחד את כל התיקים נגדו, מציע תשלום חודשי ומשלם אותו מההגשה. לפי סעיף 74ט(א), צו איחוד יינתן רק אם הרשם נוכח שהחייב יוכל לפרוע את כל חובותיו בתוך פרקי הזמן שבחוק.

מהם התנאים להסדר נושים לפי פרק י' לחוק חדלות פירעון?

ההסדר מופיע בחלק י' לחוק, "הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים". היחיד מגיש לבית המשפט בקשה עם ההסדר המוצע (סעיף 321), הנושים מצביעים באסיפות סוג, ובכל אסיפה נדרש רוב המצביעים שמחזיקים שלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה (סעיף 85, דרך סעיף 324). אחר כך נדרש גם אישור בית המשפט.

השורה החשובה

יש דרכים לסדר חובות לפני הליך חדלות פירעון, אבל כל אחת מהן מתאימה למצב אחר. הסכם ישיר עובד מול נושה אחד. איחוד תיקים מסדר את התשלומים, אבל דורש יכולת לפרוע את הכול. הסדר חוב לפי חלק י' יכול לחייב גם נושים שהתנגדו, אבל רק עם רוב, אישור של בית המשפט ותמורה הוגנת לנושים. לפני שבוחרים, כדאי לבדוק את המספרים ביושר, כי מסלול שלא מתאים לנתונים מאריך את הדרך ולא מקצר אותה.

המידע במאמר זה נועד להסברה כללית ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לכל מקרה ספציפי יש לפנות לעורך דין.