הדוחות התקופתיים בהליך חדלות פירעון – דו חודשי, הכנסות והוצאות וחצי שנתי

הדוח התקופתי בהליך חדלות פירעון הוא דוח על הכנסות והוצאות, שהיחיד מגיש לממונה בעצמו. לפי תקנה 109 לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019, הוא מוגש אחת לחודשיים מהצו לפתיחת הליכים ועד הצו לשיקום כלכלי, ואחת לשישה חודשים אחריו.

בעשור האחרון ליוויתי הרבה אנשים בהליך חדלות פירעון, והדוחות התקופתיים הם המקום שבו אני רואה את הכי הרבה נזק מיותר. לא בגלל שהדוח מסובך, אלא בגלל בלבול אחד שחוזר שוב ושוב: בהליך יש שני דוחות שונים לגמרי שנקראים דומה, ואנשים משוכנעים שאחרי שמילאו את הדוח הגדול בהתחלה הם סיימו עם הניירת. במדריך הזה אפריד בין השניים, אראה מה בדיוק נכנס לדוח התקופתי, מאיפה מגיעה התדירות של אחת לחודשיים, איך מגישים אותו, ומה החוק מאפשר לבית המשפט ולממונה לעשות כשהדוחות לא מגיעים. עם ההפניות לסעיפים ולתקנות, כדי שתוכלו לבדוק כל אמירה כאן בעצמכם.

שני דוחות שונים, ואיך לא להתבלבל ביניהם

הדוח הראשון הוא חד פעמי ונקרא "דוח על מצבו הכלכלי של היחיד". מי שפותח את ההליך בעצמו מצרף אותו לבקשה שהוא מגיש לממונה, לפי סעיף 104(ב)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, והוא מתייחס לשנתיים שקדמו להגשת הבקשה, ערוך לפי טופס שקבע השר ומאומת בתצהיר הנתמך במסמכים. מי שנגדו נפתח ההליך לבקשת נושה מגיש את אותו דוח לנאמן, ולפי סעיף 117(א) לחוק הוא צריך לעשות זאת בתוך 21 ימים ממועד מתן הצו, כאשר הממונה רשאי להאריך את התקופה אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין. תקנה 91(א) לתקנות קובעת שהדוח הזה ערוך לפי טופס 5 שבתוספת, ותקנה 91(ב) מוסיפה שהוא מוגש כדרך שמגישים בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים.

הדוח השני הוא זה שחוזר שוב ושוב, וזה הדוח שהמדריך הזה עוסק בו. תקנה 107 לתקנות מגדירה "דוח על הכנסות והוצאות" כדוח תקופתי הכולל מידע בדבר הכנסותיו והוצאותיו של היחיד ובן זוגו, ילדיו הקטינים ומי שפרנסתם עליו. זה הדוח שבשפת היום יום קוראים לו "הדוח הדו חודשי", ובהמשך ההליך "הדוח החצי שנתי" – אותו דוח, בשתי תדירויות, לפי השלב שבו ההליך נמצא.

ההבדל המעשי פשוט: הראשון הוא תמונת מצב היסטורית שמגישים פעם אחת בפתח ההליך, השני הוא דיווח שוטף שנמשך לאורך כל ההליך. מי שמתבלבל ביניהם בטוח שהוא כבר דיווח, ומגלה את הטעות כשהנאמן שואל אותו למה לא הגיעו דוחות. על הטפסים של השלב הראשון, כולל טופס 5 וכתב הוויתור על סודיות, כתבתי בנפרד במדריך על הטפסים בהליך חדלות פירעון.

מה נכנס לדוח על הכנסות והוצאות

ההגדרה בתקנה 107 היא הדבר הראשון שכדאי לקרוא לפני שממלאים, כי היא רחבה יותר ממה שרובם מניחים. הדוח אינו רק על ההכנסות וההוצאות שלכם: הוא כולל גם את אלה של בן או בת הזוג, הילדים הקטינים ומי שפרנסתם עליכם. אנשים ממלאים לפי תלוש השכר שלהם בלבד, ואז הדוח לא משקף את התא המשפחתי שהחוק מסתכל עליו.

לצד התוכן, תקנה 108(א) קובעת שלושה דברים על הצורה של הדוח: הוא מוגש חתום בחתימת היחיד, בצירוף אסמכתאות, והוא נתמך בהצהרה. "אסמכתאות" זו המילה שמחזיקה את רוב העבודה בפועל – תלושים, דפי חשבון, אישורי קצבה, חוזה שכירות, כל מה שמראה שהמספר שרשמתם הוא המספר האמיתי. דוח בלי אסמכתאות הוא דוח שיחזור אליכם.

שימו לב שהתקנות קובעות מה הדוח כולל ואיך הוא מוגש, אבל הן אינן קובעות סכום, לא מינימום ולא מקסימום. השאלה כמה משלמים בחודש היא שאלה אחרת לגמרי, עם מנגנון משל עצמה, ועליה כתבתי בנפרד במדריך על התשלום החודשי בהליך חדלות פירעון.

אחת לחודשיים, ואחרי הצו אחת לשישה חודשים

זה החלק שבגללו כתבתי את המדריך. התדירות של הדוחות התקופתיים אינה קבועה בחוק עצמו אלא בתקנות, וזאת הסיבה שחיפוש אחר "סעיף" שקובע אחת לחודשיים לא מוביל לשום מקום. סעיף 356(2) לחוק הוא הסעיף שמסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות בעניין "חובות דיווח שיחולו על החייב והנאמן, אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם", ומכוחו נקבעה תקנה 109:

• תקנה 109(א): בתקופה שממתן צו לפתיחת הליכים ועד מתן צו לשיקום כלכלי, היחיד מגיש דוח על הכנסות והוצאות אחת לחודשיים, אלא אם כן הורה לו הממונה אחרת.
• תקנה 109(ב): בתקופה שממתן הצו לשיקום כלכלי ועד תום הליכי חדלות הפירעון, היחיד מגיש דוח אחת לשישה חודשים, אלא אם כן הורה בית המשפט או הממונה אחרת.

שתי נקודות שכמעט תמיד נופלות בין הכיסאות. הראשונה: נקודת המעבר היא הצו לשיקום כלכלי, לא מועד בלוח השנה ולא סוף שנה. עד הצו הקצב הוא דו חודשי, מהצו הוא נפרס לחצי שנתי. אם אתם לא בטוחים באיזה שלב אתם, זה בדיוק מה שצריך לשאול את הנאמן לפני שמניחים. דוגמה לצו כזה ולמה הוא קובע אפשר לראות בפסיקה שפרסמתי על צו שיקום כלכלי בבית משפט השלום בראשון לציון.

השנייה: בשתי התקנות מופיעה הסיפא "אלא אם כן הורה אחרת". כלומר התדירות הכללית היא ברירת המחדל, ולא כלל שאין ממנו יוצא מן הכלל. הממונה רשאי להורות אחרת בשלב הביניים, ובשלב שלאחר הצו רשאים גם בית המשפט וגם הממונה. מי שקיבל הוראה פרטנית בתיק שלו – היא זו שמחייבת אותו, גם אם היא שונה ממה שכתוב כאן או בכל מדריך אחר. על לוחות הזמנים של ההליך כולו, מהבקשה ועד ההפטר, כתבתי במדריך על כמה זמן נמשך הליך חדלות פירעון.

איך מגישים את הדוח

תקנה 108(ב) קובעת שהדוח על הכנסות והוצאות מוגש באופן מקוון, ומוסיפה חריג אחד: יחיד שאינו מיוצג רשאי להגיש אותו שלא באופן מקוון, במשרדי הממונה במחוז שבו מתנהל ההליך, במסירה אישית או בדואר רשום. זה מתיישב עם הכלל הרחב בתקנה 65(א), שלפיו בקשה, דיווח, הודעה ומסמכים אחרים שיש להגיש לממונה בהליכי חדלות פירעון של יחיד מומצאים לו באמצעות מערכת מקוונת.

בהליך של יחיד בעל חובות בסכום נמוך, שמתנהל לפני רשם הוצאה לפועל, התמונה דומה אך הצינור שונה. תקנה 110(א) מחילה על ההליך הזה את הוראות התקנות החלות על הליך שנפתח בצו של הממונה, בשינויים המחויבים, ותקנה 112(א) קובעת שבקשה, דיווח של הנאמן, דוח של היחיד והודעות מוגשים לרשם ההוצאה לפועל באמצעות מערכת המחשוב של ההוצאה לפועל. תקנה 112(ב) מוסיפה שמי שאינו מיוצג רשאי להמציא מסמכים כאמור בלשכות ההוצאה לפועל, במסירה אישית או בדואר רשום.

"איפה הטופס הדו חודשי?" – מה התקנות באמת כוללות

אחת השאלות הנפוצות ביותר בחיפוש היא טופס לדוח הדו חודשי, ויש לה תשובה שכדאי להכיר: בתוספת לתקנות אין טופס ממוספר לדוח התקופתי על הכנסות והוצאות. התוספת כוללת אחד עשר טפסים ממוספרים – מטופס 1, דוח מפורט בדבר נכסי התאגיד וחובותיו, ועד טופס 11, הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן – וביניהם טופס 5, שהוא בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים, וטופס 6, כתב ויתור על סודיות. הדוח התקופתי אינו אחד מהם.

מה שכן קובעות התקנות הוא הדרישות שעל הדוח לעמוד בהן, ואת אלה כבר ראינו: חתימת היחיד, אסמכתאות והצהרה לפי תקנה 108(א), והגשה מקוונת לפי תקנה 108(ב). בפועל הדיווח נעשה דרך השירות המקוון של הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ומי שאינו מיוצג יכול להגיש כאמור גם שלא באופן מקוון. המסקנה המעשית: אל תחפשו מספר של טופס, חפשו את הדיווח התקופתי במערכת שבה התיק שלכם מתנהל, ואם אתם לא מצליחים לאתר אותה – זאת שאלה לנאמן, ולא סיבה לדלג על דוח.

למה הדוח הזה חשוב יותר ממה שהוא נראה

הדוח התקופתי נראה כמו ניירת, והוא בעצם הנתון שעליו נשענות ההחלטות הכספיות בתיק. בתקופת הביניים, לפי סעיף 156(א) לחוק, הממונה קובע דמי מחיה שיוקצו ליחיד מעת לעת מהכנסתו מעבודה או מכל מקור אחר, וסעיף 156(ב) מאפשר לו להורות שהיחיד יותיר בידיו את דמי המחיה ויעביר לנאמן את היתרה בתשלומים עתיים. אחרי הצו לשיקום כלכלי, סעיף 162(א)(1) קובע שגובה התשלומים ייקבע על בסיס כושר ההשתכרות של היחיד לאחר שהופחתו ממנו דמי המחיה. גם דמי המחיה וגם כושר ההשתכרות הם נתונים אישיים, והדוח התקופתי הוא המקום שבו הם מתעדכנים.

מכאן נובע הדבר שאני חוזר עליו בכל פגישה: הדוח עובד לשני הכיוונים. השתנה משהו לרעה – ירדה ההכנסה, נולד ילד, נוספה הוצאה רפואית – זה בדיוק מה שצריך להופיע בדוח. סעיף 138(ב) לחוק מחייב את היחיד להודיע לנאמן בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי שדיווח עליו, וזה לא נדחה לדוח הבא. בקשה לשינוי גובה התשלומים בשל שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות מוגשת לפי סעיף 170(ג) לממונה, שמוסמך להחליט בה, ובתקופת הביניים סעיף 156(ה) מאפשר לממונה לשנות את גובה דמי המחיה ואופן תשלומם מיוזמתו או לבקשת היחיד או נושה. בלי דיווח מעודכן אין על מה לבסס בקשה כזאת.

ויש עוד צד, פחות מדובר. לפי סעיף 168 לחוק הנאמן פועל ליישום הצו לשיקום כלכלי ומפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו, ותקנה 103(א)(11) קובעת שדוח ממצאי הבדיקה שהנאמן מגיש מתייחס, בין השאר, להתנהלותו של היחיד במסגרת ההליך, "ובכלל זה עמידתו בתשלומים שהוטלו עליו לנכסי קופת הנשייה במסגרת ההליך ובחובות הדיווח החלות עליו". במילים אחרות, הדיווח אינו רק מידע – הוא גם חלק מהתנהלות שמתועדת בתיק ומוצגת בהמשך.

מה קורה כשלא מגישים, או מגישים באיחור

כאן חשוב לדייק, כי בנושא הזה מסתובבות באינטרנט הפחדות וגם הרגעות, ושתיהן לא מדויקות. החוק אינו קובע "עונש" אוטומטי על דוח שלא הוגש. מה שהוא כן קובע הן סמכויות שבית המשפט והממונה רשאים להפעיל, בתנאים שהחוק מגדיר:

• הארכת תקופת התשלומים. ככלל, לפי סעיף 163(א), תקופת התשלומים היא שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי. סעיף 163(ג)(1)(ב) מאפשר לבית המשפט לקבוע תקופה ארוכה יותר אם מצא שהיחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה. אי הגשת דוחות היא דוגמה מובהקת למה שנכנס לשאלת שיתוף הפעולה.
• תקופה שאינה קצובה בזמן. סעיף 163(ד) קובע שאם אחד מהתנאים להארכה התקיים בשל מעשה שנעשה בנסיבות חמורות או בחוסר תום לב, בית המשפט רשאי לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן.
• ביטול הצו לפתיחת הליכים. סעיף 183(א) מאפשר לבית המשפט לבטל את הצו אם מצא שמתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או שהיחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של ההליכים – וזאת לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם.
• המסלול שאחרי הדוח המסכם. סעיף 173(א) קובע שאם הממונה מצא, לאחר קבלת הדוח המסכם, שהיחיד לא עמד בתנאי הצו ושיש בכך כדי להצדיק שינוי, הוא מגיש לבית המשפט בקשה לשינוי תנאי הצו ומודיע על כך ליחיד ולנושים; לפי סעיף 173(ב) תקופת התשלומים מוארכת עד להכרעה בבקשה.

שימו לב למה שכתוב בסעיפים האלה ולמה שלא כתוב בהם. כולם מנוסחים כ"רשאי", כולם דורשים תנאי שצריך להתקיים, וסעיף 183(א) דורש אפילו פגיעה מהותית בניהול התקין של ההליך וגם שמיעת עמדות. דוח אחד שאיחר אינו אותו דבר כמו היעלמות מהתיק, ובפועל ההבדל בין השניים הוא כמעט תמיד שאלה של תקשורת: מי שמודיע מראש שהוא מתקשה להשיג מסמך נמצא במצב אחר לגמרי ממי שמפסיק לענות. על ההגבלות שמוטלות במהלך ההליך עצמו, שזה נושא נפרד ומבולבל לא פחות, כתבתי במדריך על ההגבלות בהליך חדלות פירעון.

איך אני ממליץ להיערך לדוחות

אין בזה שום קסם, ובכל זאת זה מה שמבדיל תיק שמתנהל בשקט מתיק שנגרר. שלושה דברים מעשיים: לאסוף את האסמכתאות באותו חודש שבו הן נוצרות ולא לרדוף אחריהן אחר כך, כי תקנה 108(א) דורשת אותן בצירוף לדוח; לשמור העתק של כל דוח שהוגש, כך שאפשר להראות רצף; ולדווח על שינוי כשהוא קורה ולא כשמגיע מועד הדוח, כפי שסעיף 138(ב) דורש. הדוח התקופתי הוא מסמך שגרתי, והשגרה היא בדיוק מה שעובד בו.

ואם אתם עדיין לפני ההליך ושואלים את עצמכם אם הוא בכלל מתאים לכם, אפשר להתחיל מבדיקה ראשונית במחשבון הזכאות ולראות איפה אתם עומדים. הזכאות נבחנת לפי הכנסה, נכסים ונסיבות, והבדיקה הזאת לא מחליפה ייעוץ אישי.

שאלות נפוצות

מהו טופס דו חודשי חדלות פירעון?

זה השם המקובל לדוח התקופתי על הכנסות והוצאות, שתקנה 107 לתקנות משנת התשע"ט-2019 מגדירה. בתוספת לתקנות אין טופס ממוספר לדוח הזה: תקנה 108 קובעת את דרישותיו – חתימת היחיד, אסמכתאות והצהרה – ואת הגשתו באופן מקוון, ולא מספר טופס.

מהו תשלום חדלות פירעון חודשי?

זה אינו סכום קבוע בחוק. בתקופת הביניים הממונה קובע דמי מחיה לפי סעיף 156(א), והיתרה עוברת לנאמן. מהצו לשיקום כלכלי, סעיף 162(א)(1) קובע את גובה התשלומים לפי כושר ההשתכרות בניכוי דמי המחיה. הפירוט המלא נמצא במדריך על התשלום החודשי.

האם אני חייב להגיש דוח על הכנסות והוצאות בהליך חדלות פירעון?

כן. תקנה 108(א) קובעת שהיחיד יגיש במהלך ההליך לממונה דוח על הכנסות והוצאות, ותקנה 109 קובעת את התדירות: אחת לחודשיים עד הצו לשיקום כלכלי ואחת לשישה חודשים אחריו, אלא אם כן הורו הממונה או בית המשפט אחרת בתיק שלכם.

מהן הוראות סעיף 234 לחוק חדלות פירעון?

סעיף 234 אינו עוסק בדוחות אלא בחובות בדין קדימה, כלומר בסדר שבו נפרעים חובות מסוימים מקופת הנשייה: שכר עבודה ופיצויי פיטורין, סכומים שנוכו ולא הועברו לרשות המסים או לביטוח הלאומי, חוב מזונות לפי פסק דין, קרן חוב מס ערך מוסף, ותשלומי חובה בהסדר פריסה.

השורה החשובה

הדוח התקופתי הוא החלק הכי שגרתי בהליך והכי פחות מסובך להבין, וגם זה שבו הטעויות הכי קלות למנוע. התדירות כתובה בתקנה 109, התוכן בתקנה 107, הצורה והאופן בתקנה 108, והשינויים מדווחים לפי סעיף 138(ב) כשהם קורים. מי שמחזיק את ארבעת אלה בראש מגיש דוחות בלי דרמה, ושומר על עצמו מהמקום היחיד שבו התנהלות הופכת לשאלה משפטית. אם אתם לא בטוחים באיזה שלב אתם או איזה דוח נדרש מכם כרגע, זאת שאלה שעדיף לשאול מוקדם.

המידע במאמר זה נועד להסברה כללית ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לכל מקרה ספציפי יש לפנות לעורך דין.