בהליך חדלות פירעון של יחיד ממלאים טופס מרכזי אחד – בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים, ובתוכה דוח על המצב הכלכלי – ומצרפים אליו מסמכים תומכים. חלק מהטפסים שמחפשים ברשת, כמו טופס 703, שייכים בכלל לנושים ולא לחייב. כאן מפורט מה ממלאים, מי ממלא ומתי.
שני מסלולים – איפה מגישים את הבקשה
לפני שממלאים טופס כלשהו צריך לדעת לאן הבקשה הולכת. על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, המקום שבו מתנהל ההליך נקבע לפי היקף החובות. חייב יחיד שסכום חובותיו נמוך מגיש את הבקשה לרשם ההוצאה לפועל הייעודי להליכי חדלות פירעון. חייב שסכום חובותיו גבוה מגיש את הבקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, וההליך מתנהל לפני בית משפט השלום.
הסכום שמפריד בין המסלולים מתעדכן מדי שנה. נכון ל-2026 הרף עומד על כ-176,923 ש"ח. מכיוון שהסכום משתנה, כדאי לוודא את הרף העדכני באתר הממונה לפני ההגשה ולא להסתמך על מספר משנה קודמת.
הטופס המרכזי – בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים
זהו הטופס שבאמת פותח את התיק. טופס הבקשה לחדלות פירעון של יחיד נקרא באופן רשמי בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים, והוא מוגש באופן מקוון דרך מערכת הטפסים של הממונה. בתוך הבקשה יש חלק מרכזי בשם דוח על מצבו הכלכלי של היחיד. הדוח הזה הוא לב הבקשה: הוא פורש תמונה מקיפה ומדויקת של ההכנסות, ההוצאות, הנכסים והחובות.
המונח שמחפשים לפעמים, טופס בקשת חייב, מתאר בדיוק את הטופס הזה – הבקשה שהחייב עצמו מגיש. אין צורך לחפש מספר טופס נפרד: הבקשה נפתחת ונחתמת דרך מערכת הממונה עצמה.
המסמכים שמצרפים לבקשה
הבקשה לא עומדת לבדה. אליה מצרפים מסמכים שמאמתים כל נתון בדוח הכלכלי. ככל שהתמונה מסודרת ומגובה יותר, כך ההליך מתקדם בלי עיכובים מיותרים.
- מסמכים אישיים: תעודות זהות של החייב ובני משפחתו, ואם רלוונטי – הסכמי גירושין או חלוקת רכוש.
- אסמכתאות הכנסה: תלושי שכר אחרונים, טופס 106, אישורי קצבה, ולעצמאים גם דוחות רואה חשבון ומע"מ.
- אסמכתאות הוצאה: שכר דירה או משכנתה, הוצאות רפואיות, הוצאות על ילדים ותשלומי חוב שוטפים.
- נכסים: פירוט חשבונות בנק, רכב, זכויות בנדל"ן ורישומי בעלות.
- נושים וחובות: רשימה מסודרת של כל הנושים והחובות, כולל תיקי הוצאה לפועל פתוחים.
- כתב ויתור על סודיות: מסמך שמאפשר לממונה ולנאמן לקבל מידע ישירות מגופים כמו בנקים ורשויות.
- תצהיר וכתב התחייבות: חתימה שמאמתת את נכונות הפרטים ומתחייבת לעמוד בתנאי ההליך.
בעת ההגשה משלמים גם אגרה. אפשר לבקש פטור או הפחתה בהתאם למצב הכלכלי, וזה חלק מהבקשה עצמה.
טופס 703 והמספרים שמבלבלים
כאן נמצא הבלבול הנפוץ ביותר. מי שמחפש טופס 703 חדלות פירעון מניח לרוב שזה טופס ההגשה שלו. הוא אינו. טופס 703 הוא ייפוי כוח להגשת תביעת חוב, והוא שייך לנושה או למי שמייצג אותו, לא לחייב שפותח את התיק.
לצד 703 יש עוד מספרים מאותה משפחה, וכולם שייכים לנושים או לבקשות בתוך תיק קיים, ולא לבקשת הפתיחה של החייב:
- טופס 702: תביעת חוב – הטופס שבו נושה מפרט את החוב שמגיע לו.
- טופס 703: ייפוי כוח להגשת תביעת חוב – ייפוי הכוח שמצורף לתביעת החוב.
- טופס 704: תצהיר לתמיכה בתביעת חוב.
- טופס 701: בקשה כללית – טופס להגשת בקשות שונות בתוך תיק שכבר נפתח.
לכן, אם אתם החייב שמבקש לפתוח הליך, המספרים האלה אינם שלכם. הטופס שלכם הוא בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים, שנפתחת דרך מערכת הממונה.
המועדים שאסור לפספס
אחרי שניתן צו לפתיחת הליכים מתחיל שעון. נושה שרוצה שחובו יובא בחשבון מגיש תביעת חוב בתוך שישה חודשים מפרסום ההודעה על הצו, לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018. הנאמן רשאי להאריך את המועד בנסיבות מסוימות, אבל אין להסתמך על כך מראש.
מרגע מתן הצו נכנס לתוקף גם עיכוב הליכים – הקפאה של הליכי הגבייה נגד החייב. זו תוצאה של הצו עצמו לפי סעיף 77 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, והרחבתי עליה במדריך נפרד על סעיף 77 ועיכוב הליכים.
מה קורה אם ממלאים לא נכון
הטפסים בהליך חדלות פירעון אינם פורמליות. דוח כלכלי חלקי, נכס שלא דווח או נושה שנשמט – כל אלה עלולים לעכב את ההליך, לפגוע באמון בעל התפקיד, ובמקרים חמורים אף לסכן את ההפטר בסופו. התצהיר שנחתם על הבקשה נושא אחריות משפטית, ולכן הכלל הבסיסי הוא גילוי מלא ומדויק.
בדיוק בגלל זה שווה לסדר את המסמכים לפני ההגשה ולא תוך כדי. אני פוגש לא מעט אנשים שממהרים להגיש בקשה חסרה, ואז מבזבזים שבועות על השלמות שאפשר היה למנוע מראש.
לסיכום – איך ניגשים לזה נכון
המפה ברורה יותר משנדמה: טופס מרכזי אחד – בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים עם דוח כלכלי – חבילת מסמכים תומכים, ומודעות לכך שמספרי טפסים כמו 703 שייכים לנושים. מי שמסדר את הניירת מראש חוסך לעצמו את רוב העיכובים.
אם עדיין לא בטוחים שההליך מתאים לכם, אפשר להתחיל ממחשבון הזכאות ולבדוק את המצב בכמה דקות. ואם אתם כבר בשלב ההגשה, המדריך על הגשת בקשה לחדלות פירעון שלב אחר שלב משלים את התמונה של מה קורה אחרי שהטפסים מוגשים.
